א ו ר פ ר א

מעבירה
עבורך את
אצבעות השוט
על בטני
על פטמותיי.
אני
מתלטפת
מתפארת
עכשיו.

איסרו אותי במקומה..:)

על הרצפה תדעי.
עינייך אל נשמתי
מוגדרות.
שיפחת תאווה שלי.
לרגליי אהבתך.
מענגת משרתת.
והינך מושפלת.
ומורמת.

איזה יום שמייח יום של הפתעות:)

קצוות הכאב
והעונג
חשופים מולך.
אהוב נערץ שלי.
אתה שיודע.
להרקיד
את גופי אל הסף
ולעצור באחת.
את
מערבולת הנפש.

"רומס ומרומם.
מצליף ואוהב."

באהבה אחותי 😄

כמה חיוך
יכול להשאר
על הפנים
אחרי שאתה
הולך בשעה
כל כך
מוקדמת
מכאן.

עוצמת עיני
ואני בך.
מתמזגת
אל תוך
מהותנו.
מתעצמת
מכוחך עלי.
ושקטה.
שקטה איתך.

ואפילו
סופה שבחוץ
מקרבת חום
ליבנו
במשובותיה.
וגם אם
הצעדים
אינם מתקצרים
ראה את
צמרות העצים
גם הם
נוטים כבר אלי.

רחוק מידי.
אמרה השושנה
לנסיך הקטן.
וגם עכשיו
אני יודעת
שאתה
הכי קרוב.
אלי.

יש שמש בחלוני. אבל
לא בגלל זה
עכשיו אני מחייכת.
גם לא בגלל זה
אני מרפרפת
בכריות אצבעי
מעל
אזורי הכאב.
ולא בגלל זה אני
מרימה את הנייד כדי
לשמוע את ניגון קולך.