אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

א ו ר פ ר א

וכעומק סוגר אהבתך.
התשוקה.
ובעצמת המרי.
ייחשק. המנעול.

S t a t e o f C r e a t i o n
לפני 15 שנים. 28 בספטמבר 2009 בשעה 14:32

אפילו שקשה.
צריך לדעת. לוותר.


לפני 15 שנים. 26 בספטמבר 2009 בשעה 18:30

אז
הודעתי לס' שהיא
ניראית ממש
כמו
החרסינה
החדשה באמבטיה.

(תודה לחתולונת על העזרה בהעלאת התצלום)

לפני 15 שנים. 24 בספטמבר 2009 בשעה 8:45

מחלת הכלבת התפרצה בצפון הארץ

מתחילת שנת 2009 התגלו בישראל, נכון להיום, 32 מקרים שונים של בעלי חיים הנגועים בכלבת, מתוכם 21 כלבים. זאת לעומת 12 מקרים אשתקד.

פרסום ראשון: 24/09/09, 11:15אורלי הררי
בהודעה משותפת למשרדי הבריאות והחקלאות נמסר כי בחודשים האחרונים אנו עדים להתפרצות של מחלת הכלבת, בעיקר בכלבים בצפון הארץ, זאת לאחר מספר שנים בהן מספר מקרי הכלבת בישראל נשמר קבוע יחסית.

מתחילת שנת 2009 התגלו בישראל, נכון להיום, 32 מקרים שונים של בעלי חיים הנגועים בכלבת, מתוכם 21 כלבים. לאחרונה מספר המקרים המתגלים עולה ברמה כמעט יום-יומית. רוב המקרים התגלו בצפון הארץ, חלקם בסמיכות לגבולות עם סוריה ולבנון, חלקם בלב הגליל ו- 4 בעיר צפת. כתוצאה מכך, ננשכו למעלה ממאה אנשים, שנאלצו לקבל זריקות למניעת התפתחות המחלה.

לשם השוואה, בשנת 2008 כולה התגלו בישראל 12 מקרי כלבת, בשנת 2007 התגלו 15 מקרי כלבת ובשנת 2006 התגלו 9 מקרים של המחלה.

הכלבת שמקורה בחיות בר, בוערה מאוכלוסיות אלה במסגרת פרוייקט החיסון האוראלי של שועלים ותנים, שנעשה במשותף על ידי השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ורשות הטבע והגנים. בשנה האחרונה אנו עדים לגידול משמעותי בהופעת המחלה ב-14 כלבים משוטטים ו-7 כלבים ביתיים הנדבקים מחיות בר.

השירותים הווטרינרים במשרד החקלאות קוראים לבעלי הכלבים להקפיד לחסנם נגד כלבת מדי שנה (על פי חוק) ולהקפיד לטייל עימם עם רצועה. שחרור כלבים באופן חופשי, עלול להביאם במגע עם בעלי חיים אחרים החולים בכלבת, ובכך להכניס את המחלה הביתה, באמצעות הכלב הביתי ולסכן את בני המשפחה.

בשנת 2007 הכריזו לראשונה ארגון הבריאות העולמי (WHO), הארגון למחלות מדבקות (CDC) והארגון למחלות בעלי חיים (OIE) על יום משותף למלחמה במחלת הכלבת תחת הכותרת "בואו נעשה ממחלת הכלבת היסטוריה" להעלאת המודעות למחלה ולדרכים למניעתה. עוד ארבעה ימים, ב- 28.9.2009 יתקיים יום הכלבת העולמי השלישי.

מחלת הכלבת ידועה ונפוצה בכל חלקי העולם מאז שחר ההיסטוריה האנושית. המחלה הינה חשוכת מרפא ונגרמת על ידי נגיף. מרגע הופעת סימנים קליניים ראשונים בבני אדם או בבעלי חיים, אין אפשרות להציל את החולה, והמוות הינו ודאי ומוחלט.

נגיף הכלבת פוגע בכל היונקים, ומועבר ברוק, בעיקר על ידי נשיכה. ניתן למנוע את המחלה בבעלי חיים בחיסון הניתן מבעוד מועד, ובבני אדם באמצעות חיסון לאחר חשיפה לנגיף. ישראל והמדינות השכנות נגועות במחלת הכלבת. אי לכך, יש צורך לטפל במאות אנשים אשר נושכו או נחשפו למגע עם בעלי חיים נגועים או חשודים כנגועים במחלת הכלבת.

מה לעשות אם ננשכים על ידי בעל חיים?

- רחצו היטב ובאופן מיידי את פצע הנשיכה במים ובסבון לפחות במשך 5 דקות.

- פנו לרופא לקבלת טיפול לאחר הנשיכה, אפילו אם פצע הנשיכה מאוד קטן.

[b]

לפני 15 שנים. 23 בספטמבר 2009 בשעה 21:46

מכונית כהה ולא מוכרת נעצרת לידי.
הדלת במושב האחורי נפתחת
הלב כבר מזמן הולם. אני מתישבת.
שמחה לראות לידי את המאסטר האהוב שלי.
הנהג שואל אם אפשר לזוז והמאסטר שלי אומר לו שכן.
הם מתחילים לדבר ביניהם
ואני מרגישה כאילו איני קיימת עבורם.
ידו של J אהובי נשלחת בין ירכיי . מופתעת לא מופתעת.
-מעכשיו את בפישוק תמידי.
הוא אומר לי בקול. אני מתבוננת בעורפו של הזר
מציצה לעבר פניו של אהובי.
מנסה לקבל טיפת חיבתו ומתאכזבת.
- את תשרתי את תאוותנו עד שנמאס בך.
קולו הקר חודר לתוך ראשי.
כף ידו שוקעת בתוך הירך ומוחצת בשר לבן שמכחיל.
מרוב הלמות הלב אני לא זזה ולא משמיעה קול.
J מתחיל לספר בפרוטרוט לנהג
איך אני אוהבת את זה.
הוא מסגיר את כל הפרטים הכי אינטימיים ואני
לא מבינה למה אני כל כך נרגשת.
בין שני בניינים נטושים הרכב נעצר.
- צאי זונה. אומר לי J .
ידיים אוחזות במתניי.
אני נהדפת על מכסה המנוע.
חשה את החום על ירכיי הפשוקות.
ידיים אוחזות בשערי מכוונות את ראשי קדימה.
שדיי נחשפים.
איבר נוקשה חודר בתנועה חדה לתוכי.
יבבה נפלטה מגרוני והתחלתי להתנשף.
ההדיפות המשיכו. עמוק וקצבי.
ולא היתה לי שום דרך לדעת מי
בתוכי. רק
קיוויתי שזה ייגמר מהר.
אבל זו היתה רק ההתחלה.

לפני 15 שנים. 23 בספטמבר 2009 בשעה 4:52

כבד קצת.
ממצמצת לאט. לאט.
הרוח אפורה.
להתקדם.
צעד. צעד.
נסיך אחד
קטן. יד ביד.



מערבה מכאן.
לפני 15 שנים. 21 בספטמבר 2009 בשעה 15:15

מישהו סיפר לי
שסאברס=צבר
הוא בעצם מערבית - סבר
שפירושו...סבלנות.
וזה ממש ממש אבל ממש.. אנחנו.

לפני 15 שנים. 21 בספטמבר 2009 בשעה 13:30

החלק היותר
מרתק
עבורי
התרחש מחוץ
למסיבת ראש השנה
של אייר
במועדון מקסים
בלילה ההוא.
לאחר תלאות חניה
הגענו
עדן ללא צנזורה
השולטת היפהפיה
ואני למסיבה
פגשנו כמה חברים
מהוותיקים יותר
והם היו הדבר הכמעט יחיד
שהזכיר לי שזו מסיבת סאדו..
עד לשני הסשנים המרכזיים.
המוסיקה היתה נהדרת הפעם!
ואני?
רקדתי מחוייכת כמו
חתול שבלע ת'שמנת.

לפני 15 שנים. 19 בספטמבר 2009 בשעה 13:01

ריח של גשם!

לפני 15 שנים. 19 בספטמבר 2009 בשעה 11:02

הייתי רוצה
לברוח
אליך כשרע.
לרדת על בירכיי.
להיכנע לכל
דרישותיך.
ולהאמין בך.
באהבה שלך.
ולצייר את
שמך ושלי.
לאור ירח
כשהחול תחת
כפות רגליי
והצחוק שלך
על לחיי.
והכל ברור כל כך.
ואני אני. ואיתך.

לפני 15 שנים. 17 בספטמבר 2009 בשעה 19:19

אני תוהה כמה
התכוונת
כשאיחלת לי.
שנה טובה..
זה היה נורא נעים.
אני לא אומרת.
אבל.
חשבתי
אולי.
בכל זאת אתה כן.
אלוהים?