א ו ר פ ר א

מכונית כהה ולא מוכרת נעצרת לידי.
הדלת במושב האחורי נפתחת
הלב כבר מזמן הולם. אני מתישבת.
שמחה לראות לידי את המאסטר האהוב שלי.
הנהג שואל אם אפשר לזוז והמאסטר שלי אומר לו שכן.
הם מתחילים לדבר ביניהם
ואני מרגישה כאילו איני קיימת עבורם.
ידו של J אהובי נשלחת בין ירכיי . מופתעת לא מופתעת.
-מעכשיו את בפישוק תמידי.
הוא אומר לי בקול. אני מתבוננת בעורפו של הזר
מציצה לעבר פניו של אהובי.
מנסה לקבל טיפת חיבתו ומתאכזבת.
- את תשרתי את תאוותנו עד שנמאס בך.
קולו הקר חודר לתוך ראשי.
כף ידו שוקעת בתוך הירך ומוחצת בשר לבן שמכחיל.
מרוב הלמות הלב אני לא זזה ולא משמיעה קול.
J מתחיל לספר בפרוטרוט לנהג
איך אני אוהבת את זה.
הוא מסגיר את כל הפרטים הכי אינטימיים ואני
לא מבינה למה אני כל כך נרגשת.
בין שני בניינים נטושים הרכב נעצר.
- צאי זונה. אומר לי J .
ידיים אוחזות במתניי.
אני נהדפת על מכסה המנוע.
חשה את החום על ירכיי הפשוקות.
ידיים אוחזות בשערי מכוונות את ראשי קדימה.
שדיי נחשפים.
איבר נוקשה חודר בתנועה חדה לתוכי.
יבבה נפלטה מגרוני והתחלתי להתנשף.
ההדיפות המשיכו. עמוק וקצבי.
ולא היתה לי שום דרך לדעת מי
בתוכי. רק
קיוויתי שזה ייגמר מהר.
אבל זו היתה רק ההתחלה.