אני אינני מי שהייתי, מי שהכרת
כמה שנים בזבזתי בלהיות כמעט
כי לא ידעתי איך לגלות לך את חולשותיי
גם לעצמי סיפרתי סיפורים עליי
אני עטלף עיוור
צועק את חיי בחושך
אני ישן וליבי ער
אני נרקומן של אושר
כותב בלילה שיר
זה מנקה ממני עצב
כשנגמר לי האוויר
אני בוכה לבד ברכב
ואת בוכה בפנים
אני רואה אותך נשרפת
את מפחדת להסכים
שזו לא סתם תקופה חולפת
אני כותב בלילה שיר
זה מנקה ממני עצב
כשנגמר לי האוויר
אני בוכה לבד ברכב
תן לי ת׳כח
למצוא בי אומץ
לראות סימן
כי גם הילד שהיה בי
מת מזמן
אני אינני, מי שחלמתי
מי שדמיינת, פקחתי עיניים
והפכתי לאט
לעטלף עיוור
צועק את חיי בחושך
אני ישן וליבי ער
אני נרקומן של אושר
כותב בלילה שיר
זה מנקה ממני עצב
כשנגמר לי האוויר
אני בוכה לבד ברכב
ואת בוכה בפנים
אני רואה אותך נשרפת
את מפחדת להסכים
שזו לא סתם תקופה חולפת
אני כותב בלילה שיר
זה מנקה ממני עצב
כשנגמר לי האוויר
אני בוכה לבד ברכב
אם יש עיניים
אם את עדיין
אם את לעד
אם יש שמיים חדשים אז תני לי יד
לפני 3 חודשים. 7 בינואר 2024 בשעה 21:34