ראיתי לא פעם נשלטות שמדברות על כך שהן רוצות את אחד הדברים האלה, אבל לפי ההקשר והתיאור אפשר לראות שהן לא מבינות את הכוונה המלאה של המילים וזה מוביל לתסכול, אכזבה, או היפגעות מול הפרטנרים שלהן.
בעיניי האחד פיזי והשני פסיכולוגי.
השפלה היא להפוך את הנשלטת לפחות מבת אדם. להחפיץ אותה. הביטויים להשפלה הם בדרך כלל סביב זה שהנשלטת קיימת רק בשביל לספק ולענג אותי, וכוללת אמירות כמו "מי הזונה הטובה שלי?", או "כל הכבוד, שרמוטה קטנה". במובן מסוים השפלה כוללת חיבה מבחינתי. היא החור האהוב עליי, היא הצעצוע הסקסי שלי.
ביזוי יותר קשור למי שהנשלטת עמוק בפנים והרבה יותר אישי. מה גורם לה לבושה או מבוכה, וזה בדרך כלל יותר אישי. מה המהות הבסיסית של הנשלטת כאדם ואיפה היא חסרת ביטחון. אמירה מבזה היא לדוגמא "את כלבה שמנה/מכוערת/חסרת ערך/מטומטמת". כמו שאפשר לנחש, עבור רוב הנשלטות ביזוי הוא גבול קשיח.
למרות זאת וכמו תמיד, חשוב גם לא להיתפס על תוויות. יכולה להיות הרבה חפיפה בין התנהגות מבזה ומשפילה, וכמובן שיש מקום להתאמה אישית. אני חושב שההבדל המהותי הוא הכוונה שמאחורי המילים, ואיך הן מתקבלות.
אפשר לדוגמא לקרוא לנשלטת "שרמוטה" וזה יכול להיות משפיל, מבזה, שניהם, או אף אחד מהם. האם הכוונה היא שהיא שרמוטה שקיימת רק כדי לרצות את אדונה, או שזה נאמר ככינוי חיבה? האם היא גאה להיות שרמוטה, או שזה משפיל אותה? משתנים נוספים הם פומביות, הטון, והסיטואציה שבה המילה נאמרת.
יש כל כך הרבה דקויות שעדיף, כמו תמיד, לדבר על המשמעות האישית של מושגים שונים עם פרטנרים חדשים. יש כל כך הרבה מקום לחפיפה ובלבול שלומר לדוגמא, "אני אוהבת ביזוי יותר מהשפלה", לא באמת עוזר. צריך להיכנס לפרטים ספציפיים. את אוהבת להיות מוחפצת? שקוראים לך בשמות גנאי? האם השמות האלה קשורים לנקודות שאת מרגישה שבאמת קיימות בגוף או באופי שלך?