כאן פריקה

יש לה הרבה פחדים.

היא מפחדת לפספס, היא מחייבת להתחייב, היא מפחדת להיות לא מספיקה. מפחדת שהכל בראש שלה ושהיא חיה בסרט קשה. היא מפחדת שהיא צודקת בחרדות שלה. היא מפחדת להיות משמעותית מדי, היא מפחדת להיות נשכחת.

היא מפחדת להיות היא, היא מפחדת לא להצליח להיות היא. מפחדת מאחריות, מפחדת מהכלום. היא מפחדת להיות מאושרת, היא מפחדת שלא תהיה מאושרת אף פעם. היא מפחדת שתסיים את החיים לבד, היא מפחדת מהמילה דייט.

היא מפחדת להיות לא מובנת, לא שייכת, להרגיש זרה. מפחדת שכולם יסתלבטו עליה מאחורי הגב. היא מפחדת להשאר מי שהיא, היא מפחדת להשתנות. היא מפחדת לאבד שליטה, היא מפחדת שהיא אוחזת חזק מדי וזה מפריע לכל הדבר הזה שנקרא לחיות.

היא מפחדת לשמור בבטן ומפחדת לדבר את עצמה. מפחדת להיות משוגעת מדי, מפחדת להיות נורמאלית. מפחדת להשתעמם ולא להתרגש יותר, מפחדת שהחיים שלה לא ירגעו אף פעם. מפחדת שלא יראו אותה, מפחדת להרגיש שקופה.

יש לה המון פחדים יחסית לאחת שמאמינה באיך שהכל מדוייק בשבילה.

מה? מה?? מה???

בן אדם מתחיל אתכם שיחה בצורה הכי נחמדה שיש, שואל לשלומכם ואיך עבר היום.

אתם בתגובה עונים על השאלה ולא שואלים חזרה כאילו אתם חושבים שזה מגניב?

שזה הופך אתכם לאיזה אנשים מיוחדים ? לא זה הופך אתכם לאנשים חסרי נימוס ומעצבנים.

עכשיו שוב אני אומר כאילו יש ימים אין לך כוח לעצמך ואתה נכנס לכאן רק כדי לדפדף קצת ואין לך כוח לאנשים זה בסדר גם לי יש ימים כאלה אז עדיף שלא תענו או שתגידו שאין לכם כוח לדבר ואנשים יבינו אתכם.

הפוסט פונה לגברים ונשים כאחד.;)

אז הכל היה מגניב אתמול יצאנו כמה חברים ורקדנו במסיבה, הייתה שם בחורה יפה עם מיני צמוד בצבע שחור וחולצה כחולה צמודה.

משום מקום היא התחילה לעשות טווארק לידנו אז זרמנו ורקדנו איתה, אחרי כמה שירים שרקדנו ביחד הזמנתי אותה לצ׳ייסר.

הכל הלך נחמד דיברנו קצת ואז הגיע פעמיים צ׳ייסר ערק עם שתי לימונים… ״לחיים״ ואז הרמנו את הצ׳ייסר לקחתי את הלימון שלי בפה ואת הלימון שלה זרקתי לצד השני.

היא הייתה בהלם לכמה שניות ואז ראתה אותי עם הלימון שלי חצי בפה חצי בחוץ והיא ישר הבינה את הרמז ולקחה עם הפה שלה את החצי השני של הלימון מעין נשיקונת קטנה כזאת.

ואני מבסוט שזה עבד (פייר לא ישבתי שזה יעבוד) ניסיתי לבלוע את הקליפה של הלימון מה שכמוהם לא עבד ובמקום להמשיך בערב מהנה השתעלתי במשך 10 דקות מה שכמובן הרס את המשך בערב איתה.

אז לסיכום חברים לא לבלוע את הקליפה של הלימון זה אף פעם לא טוב.

1. מעלה תמונה עם חוט בתחת ורושמת ״חג החירות״ 10/10 מכות זה בגללך יא מתה על צ׳אנס🃏

2. גדל לנו פה דור של סבתות בשם מוראל שממיסות אופטלגין ומכורות לכנרת.

3. תשתי הרבה יין עם דוד סמי תשתי כי היחיד שתתקשרי אליו היום זה השער של החניה יא מתה על שיחות סרק.

4. קורל מנקה לפסח ויקיר מנוכה שליש על התנהגות טובה יא פרצוף חמץ.

5. במקום לכסות את החמץ בסדין של החמין תכסי את עצמך במשהו יא תופעת לוואי.

6. קצת שמש דפקת 17 קשירות של בגד ים על הבטן כיאילו את מובילה ספה על הגג של הפיקנטו.

7. השמש יצאה ואיתה צאחלות שמתעקשות להוכיח לנו שלא קר בים.

8. לכל הידידים הערסים: תזהרו כל הנצלניות שהתלכלכו בבוץ ביום שישי על rzr נוטשות בפסח לטובת אופנוע ים בכנרת יא מתפרקות באוהלים של ריקושט.

9. יבאשל אתה לבוש ב 5 אלף אבל פתוח אצל רמי מהצ׳יינג׳ 15 אלף.

10. השנה את רבה עם אחיינים שלך על האפיקומן בשביל לגרד עוד 200 לכוסות בדזרט.

מרגיש לי כאילו בשנים האחרונות נכנסו שתי טרנדים חדשים בחברה הישראלית ואני באמת רוצה לסדר אותם לפי רמת חומרה עולה אבל כל אחד ממש חמור כמו השני…

1. להתחתן ולהביא ילדים בגיל מאוד מוקדם כשאנשים לא מוכנים לזה עדיין וכמובן איך לא מביאים ילדים ביחד ולאחר פחות משנה מתגרשים ( ואני לא אומר שצריך לעשות לזה קורס אבל קצת בגרות הייתה מונעת הרבה גירושים ) מה שיוצר הרבה גרושים וגרושות בגיל 21-26 שזה די מוזר.

2. להתעלל בחסרי ישע… שאני הייתי בגן הגננת שלי הייתה ממש מקסימה ואני לא זוכר שהיה התעללות בי או באחד בילדים וכמובן כשגדלתי אני לא זוכר שהיה סיפורים כמו שיש עכשיו, או שזה בגלל שעכשיו יש יותר מודעות לעניין ויותר מצלמות בגנים בגלל זה יש מקרים??

בכל מקרה אשמח שתסבירו לי אם אני מבין את זה לא נכון. 

עשיתי מעשה שלא יעשה ועל כן אני הולך לכתוב אותו לפרטים, לפני זמן מה הייתה לי פגישה באיזה בניין בתל אביב, רחוץ ומגוהץ הגעתי לבניין כמה דקות לפני הזמן כשלפתע אני קולט ששכחתי את המפתח של המנעול של הקורקינט, אוקי חישוב מצב, להיכנס איתו לפגישה אני לא יכול, כי בחוגים מסויימים קורקינט עדיין מוציא אותך אביון וטיפש למרות שזה חד משמעית כלי מדהים שמאוד חכם להשתנע איתו בתל אביב, להניח אותו סתם ליד הבניין אני לא יכול כי יגנבו לי אותו תוך שנייה

אוי ואבוי לא, ואז חשבתי מחשבה, אוי לא, ומה אם, שיט, מה אם אני פשוט אניח אותו במקום ממש מרכזי, נניח ליד כל האנשים האלה שיושבים במסעדה ליד, ואף אחד לא ידע של מי הוא, אם יבוא גנב פוטנציאלי הוא יראה שהוא לא קשור, והוא פשוט יניח שהבעלים שלו ממש קרוב, וככה לא תהיה לו דרך לדעת מי זה, כי זה יכול להיות ממש כל אחד, בלי לחשוב יותר מדי עשיתי את זה, שמתי את הקורקינט באמצע תל אביב ליד מסעדה הומת אדם, וטסתי לפגישה

כעבור שעה קלה יצאתי ונזכרתי בבת אחת במעשה המטופש שלי, מה חשבתי לעצמי, בטוח מישהו לקח לי אותו, בצעדים מהירים התקרבתי למקום בזמן שהעיניים שלי סורקות במהירות כל בדל חפץ באזור, ואז ראיתי אותו, הקורקינט שלי פשוט עמד שם, מסתכל על כולם בנחת, שקשוקי צלחות ניגנו לו בנתיים מנגינות שירגיעו אותו, ואז חשבתי כך

לפעמים, כשאנשים רודפים אחריך, עדיף ללכת, בן אדם שרץ מבטיח את זה שינסו לתפוס אותו, זה לא משנה אם הוא אשם או לא, זה הכל משחק של תודעות, לפעמים ההגנה הכי טובה היא התעלמות מהתקפה, לא צריך למהר למלא את התפקיד שאתה חושב שהתסריט האנושי מייעד לך, זה ההפך מלחשוב איך להינצל, זה פשוט לקחת בחשבון שיש מצב שהכי בטוח זה לשים את הקורקינט באמצע הרחוב וללכת

ביום שלישי שלפני הסגר, במעיין עין הנציב, ראיתי איש חמוד שדג דגים ביחד עם הילדים שלו החמודים, בכל פעם שהם תפסו דג הם החזירו אותו למים, שאלתי אותו, מה אתם לא רוצים לאכול אותם? חס ושלום הוא אמר, זה רק תחביב, אנחנו דגים אותם ומיד מחזירים למים, איזה אנשים טובים יש בעולם, חשבתי, איך הם ככה חומלים על בעלי חיים, אומנם לכל הדגים בעין הנציב יש חור ענק בשפה התחתונה וטראומה עמומה, אבל מעולם לא היה זמן טוב יותר להיות בו דג. 

אחד הדברים המדהימים שקרו לי כשעברתי למרכז זה שגיליתי אפליקציה, wolt קוראים לזה, ומה שמדהים בה זה שפשוט בוחרים אוכל, כל אוכל שאפשר לדמיין, לוחצים כמה לחיצות, ואחרי 20 דקות זה מופיע מחוץ לדלת, חם וטרי. סטייקים, באנים, טורטיות, פיצות, כרוביות, הכל. כל יום משהו אחר. אנשים ממש מגניבים וחרוצים עושים את זה, אין לי מושג מי אלה, אבל באמת אהבתי את הקטע שלהם. אפילו דרגתי חמש כי ממש חשבתי שזאת האפליקציה הכי טובה. כי בעוד שבשאר האפליקציות לא מרוויחים משהו, באפליקציה הזאת נהיים שבעים גם בחיים האמיתיים

ואז פתאום אני מקבל טלפון, ואומרים לי שלום וכו', ומסתבר שיש אפליקציה אחרת, נוראית, שwolt משתפת איתה פעולה. "פועלים אעלק בשבילך", משהו גרוע איכס לא יודע מי הכין אותה. ומסתבר שwolt עובדים ביחד עם הפועלים הזה. והם מתקשרים אלי ואומרים לי שעוד מעט יבואו אנשים לקחת לי מקרר וחפצים וטלוויזיההההה רק בגלל שהשתמשתי בwolt הזה ושבעתי. וזהו מסתבר שכל זה סתם תרמית פרמידה. וכאילו וואדאפק איזה משועממים, תבקשו את הטלוויזיה תקבלו, כל זה עשיתם בשביל מוצרי חשמל יא הזיות? לכו למחסני חשמל וזהו מה אתם בונים לי אפליקציות ומציקים לאנשים. העולם הזה דפוק מאוד נפתלי בנט לטיפולך

מה שמזעזע בעיניי בעובדה שאין דבר כזה גזר גמדי, ושמדובר למעשה בגזרים רגילים שחותכים אותם למלא גזרים קטנים, זה שהמשמעות היא שגם אין דבר כזה אנשים שקמים בבוקר לשדה, וקוטפים בעדינות גזרים קטנים כאלה, ואז מביטים על הגזרים הגמדיים בעיניים טובות ואומרים: אל תדאג גזר גמדי, הכל יהיה בסדר, ואז הם מקלפים אותם בעדינות ובחמלה, ואורזים אותם יפה בחבילות קטנות, ומנופפים להם כשהספינה של הגזרים הגמדיים עוזבת את הרציף בזמן שהעיניים שלהם מתמלאות דמעות, ואז הם חוזרים הביתה, ומסתכלים על תמונות שלהם ביחד עם הגזר הגמדי כשהוא היה אפילו עוד יותר גמדי כשהם במגלשה ובים ובתאילנד

-טוב אז אני אשאל אתכם כמה שאלות בטיחות
-סבבה
-ארזתם לבד?
-כן
-אני שואלת את זה כי היו מקרים שבהם אנשים חשבו שהם ארזו לבד אבל בעצם הם לא ארזו לבד אלא יותר ביחד עם מישהו אחר וכשאורזים לבד אבל בעצם ביחד זה כמו לארוז לבד וביחד
-אממ סבבה
-מישהו נתן לכם מתנות להעביר?
-לא
-אני שואלת את זה כי היו מקרים שבהם מתנות הועברו בלי ידיעה ומתנות בלי ידיעה זה כמו מתנות עם ידיעה וידיעה מובילה לידיעה עד שהופ הנה פתאום מתנה אתם בוודאי מבינים למה אני מתכוונת
-אממ טוב
-אתם אוהבים אותי?
-מחבבים מינוס
-אני שואלת את זה כי היו מקרים שבהם אנשים אהבו אנשים אחרים והאהבה היא סוג של פצצה גרעינית ואיך שמעתי שאומרים היום גרעינים גרעינים שק של נחשים
-סבבה
-אתם מכירים את ישי ריבו?
-כן
-אני שואלת את זה כי יש אנשים שלא מכירים אנשים אחרים ובטח שלא את ישי ריבו והם בדיוק האנשים שמפוצצים את המטוס ואז הקברניט כועס כזה ונרגן ובכללי הוא איש קשה שעבר הרבה בחיים גר במועצה האזורית אזור לדעתי
-אוקי
-אתם רוצים להתקדם הלאה?
-אמן ממש
-אני שואלת את זה כי יש אנשים שרוצים להתקדם אבל משהו מבפנים עוצר אותם ועוברות שנים עד שהם מביאים את עצמם באמת לידי ביטוי ונהיים אנשים כאלה שיכולים להפיל מטוס לא עלינו
-טוב
-אתם רואים דרך לסיים את הטקסט הזה?
-לא
-אני שואלת את זה כי היו מקרים שטקסטים נמשכו לנצח בגלל שהפאנץ בהם לא היה העניין אלא התוכן עצמו שגם הוא כאילו בואו
- נהניתי לחפור לכם...