Dogy Style

שבה אנחנו על אותו כדור,

באותה יבשת,

באותה מדינה,

חולקים את חיינו,

חולקים את בריאותינו,

חולקים את נפשינו,

ועדיין כל אחד אינדבידואל ברמה האינסופית.

אנו פניו של האל החווה רק דרכינו,

שעשוע בשבילו,

חיסר מעצמו כדי שיוכל לחוש,

אכל מהעץ שמספר שטוב ורע זה מעגל אחד,

הכניס את עצמו לתוך הפרדוקס הזה עם מוח אנושי,

עם התחלה וסוף, 

עם צדדים לדבר, שבו זמנית לא ידע צד וידע צדדים רבים,

באופן אינסופי.. 

עד כאן אפשר להבין ולא להבין בו זמנית.

שבוע הבא:

מדוע מיניות היא הכל?