ראג

נכנס לפוסט.

מגולל... מה עומק החפירה.

מעל 2 מטר .. משאיר אותו למנוחות.

עקרב
מתאים את עצמי למי שמולי.
תיתן טכניקה..עוצמה..
תקבל ממני את התגובה.

אוהבים להתאגרף מולי.
מרגישים שווים 
ואני שרירי ונע בתנועות מדוייקות.
נותן להם תחושה שהם יכולים ..

היא מתאגרפת אבל די אדישה.
נראית משועממת
חסרת רוח לחימה
ולי לא הולך איתה.. מאבדת עניין.
נותן לה מקום..
וגם מדרבן "תכי חזק.. ובלי רחמים"
אבל ללא הצלחה.

באימון האחרון נמאס לי
התפוצצתי.
עכשיו תקבלי אותי האמיתי
לא חישבנתי
עכשיו המשימה
להעיר את הכלבה.

מפליא במכות שהולכות ומתחזקות
ויחסי הכוחות לא שווים
קולט שהיא נשברה
וכבר לא יכולה להגיב.

יש לה מזל שיש מיגון
היא חוטפת רק זעזועים.
מזיין לה ת'צורה.
ומבעד לכפפות שלה שמגנות
אני קולט אותה מחייכת
נהנית.
וגם כשהקרב הסתיים ,
החיוך לא ירד לה מהפרצוף
עשיתי אותה מאושרת.

אז... זה מה שהיא הייתה צריכה.
וגם אני.

עשיתי בלאגן...
קבלי קצת תחת לפיוס
 😘

התחלת...

עלית מהים.
הבטחת חיבוק ,נחמה.
מפלט לנשמה.
מילים  ריקות
חלולות מיותרות .
ציפת לדו קרב . לעימות . מלחמה.
עוד ריגוש שיגביר הנאה.

התמסרת לשולטים
עם מתק שפתיים ומסכה של אכזר.
נכנעת.. ריצת.. לא שאלת דבר.
והם... מתרברבים על מי שהם.
והרי אם היו כאלה .. לא היו צריכים לומר .

ולמה לי כל זאת ?!
לא צריך שתזחלי לרגליי
ולא שתשימי ראשך על ברכיי .

רווח או הפסד.
אין חיבור
ולא הייתה התאמה
זה פשוט לא קרה.

סיימתי...

עייפתי .
לא רוצה עוד הדיפה.
זה כואב בעצמות.
רוצה קצת שלווה.

האטה.

צעדים טובעים בחול החם
בריזה בשיער
ובין דיונות של מילים והתכתבויות
הבחנתי בגופך
יפה ולבנה
שוכבת סירנה נדירה.

ובפתיחות וכנות
נשזרו להן נשמות

וחפנתי בשתי ידיי
והרמתי מהחול שהתלהט.
עמוק במבט העיניים
רואה את העוצמות
רואה את השבירות.

נצמד עם החזה לפעימות הלב
והן חלשות .
ואת מותשת , עייפה ,  מדממת  פצועה.

משיט את הגוף ,
ראש חזה וירכיים נראים על פני המים
הפצעים נסגרים במי הים.
הדימום נחלש
החתכים נצרבים במליחות.

מעביר את ידיי על הגוף
והגוף מטריף את הדעת
בוהק וחלק
מתחזק ומתעצם.

ואני אבין אם תחליטי לשחות ממני
עם אלה שנדמה כי ישלימו אותך.
לי אין מקום בין נימפות ענוגות,
כי אני הוא  ה'אחר'.

העיקר שבחרת בחיים...
בחרת בעצמך.

ובחרתי בחיים

כוסאמק... מקווה שהבחירה טובה.

תמיד אפשר להתחרט.

כולם מריונטות
מפליאים בתנועות

והיא קרה ומחושבת,
ללא תנועה מיותרת,
כמו ציידת אורבת וממתינה,
חיה שמחפשת חולשות
ואז...
בשבריר של שניה המכה נשלחת
האגן נע בסיבוביות מעצים את החבטה.
והמכה אדירה וממוטטת.

"אל תחששו ממי שתירגל אלף מכות.
היזהרו ממי שתירגל את אותה המכה
אלף פעמים "

כולם שותקים לה... מוותרים... ומה יגידו ??  שהבחורה מכה חזק והם חוששים ?

והיא...
ראש מורכן
מבט מוגבה וחודרני
עיניים ענקיות
וחצי חיוך ממזרי.

בסערת הקרב זה מגיע.
כשמתקרבים זה מפתיע.
ברך לביצים.
מייד מתקפל ונופל אל המזרן.
זעקה , אנקת כאב אך חרישית,
אין אוויר למיתרים.

וכשיוצאים מהמועדון
נפגשים המבטים
עושה פרצוף עצבני ,
מנסה להסתיר שידעה,
שלא היה מיגון והמכה היתה בכוונה.

לא שולחת התנצלות
לא חרטה
רק אצבע משולשת
ודיר באלאק... זו ההנאה שלה.

כלבה !

אני אכזר
כן...נשרף לי הפיוז.
אני מגיע לרתיחה ללא צורך.
ומתקרר מהר
מקועקע במספרים
אסובב אותך במהירות ואצליף
עד שתהיי רטובה.
ואז אסחט ממך עד הטיפה האחרונה.
לא רואה בעיניים...
שחורה לבנה או צבעונית.

אני מכונת כביסה מקולקלת.

לקום לתוך הנוף הזה.

שישרף הכל.

בוקר טוב.

מגיע לסטודיו בחדר הכושר
לשיעור חיטוב.
הבן היחיד עם כ-20 בנות.
כשאני מגיע כולן באות אלי לומר שלום.
דואגות שאהיה רשום ברשימת הנוכחות.
מביאות לי מזרון/משקולות.
מחפשות אינטראקציה עם חיוך.

השאלה שלי היא:
בשבילהן אני
שולט .
או תינוק .

ואת שגם איתי בסטודיו וגם בכלוב..
ששששש........