|
|
|
בייבי.
חג ראשון שלנו יחד.
חג ראשון בו אני מבין אהבה מהי, ודרכה גם כאב מהו.
את התגשמות חלום, את הפרח שלי. התגלמות היופי בכל מובן אפשרי.
אני חוגג כל חיוך שלך, כל רגע איתך, ובקרוב נחגוג כמו שצריך אהובתי, בתוך העולם השלם והמטורף שלנו...
אז לרגל החג אצעק פה, מול כולם, את כל מה שאת כבר יודעת:
אני אוהב אותך בייבי! ❤️
חג אהבה שמח אהובתי 🌷
בייבי שלי,
שישה חודשים. היום.
מאז הרגע הקסום בו פניתי אלייך מבלי לדעת שחיי עומדים להשתנות. בזכותך.
מהיכרות שהתחילה בכלוב, והמשיכה לחופש הכי גדול שידעה הנפש שלי אי פעם...
במקום בו המילים נגמרות מרוב אהבה, היכן שהלב מתפוצץ מרוב געגוע, והתשוקה טורפת את הכל - שם את נמצאת. עם החיוך הזה שגורם לזמן לעצור מלכת...
עד לפני חצי שנה חשבתי שאני מבין הכל, בטחתי במודעות שלי שתגן עלי בפני כל שינוי... ואז את הגעת, ללמד אותי מחדש על אהבה, שליטה, תשוקה ופנטזיה - ועל כך לעולם אודה לך.
"גם מקורה של הסטייה הגסה ביותר היא ברצון להיות נאהב" כתבתי בזמנו בפרופיל שלי, מבלי להבין בכלל כמה אני הולך לגלות בזכותך את האמת שבך... עפנו ביחד למקומות מטורפים של תשוקה, ערבוביה חסרת שליטה של רגשות מעורבבים בנוזלי גוף...
לחדור לתוכך זה לחדור עמוק אל תוך עצמי, ולגלות הכל מחדש... הענקת לי את מתנת התמימות, את מתנת הגילוי, באת והארת הכל בזרקור של אהבה ונתינה...
את ההשראה שלי. המנגינה שלי. המוזה שלי והזונה שלי. אני אוהב אותך בייבי.
חג חצי שנה שמח אהובתי 🌷
שלך,
דאדי.
נ.ב - שלחי לי אותך, עירומה ומפושקת, כמו שאני אוהב, מיד עם קריאת שורות אלו....
היא הסירה את הקונדום והתיישבה עליו.
מבלי לדעת שבאותו הרגע היא הסירה גם את הקונדום מעל הלב שלו.
השלווה בעינייה,
הליטוף שבמבטה,
המלאך שמנגן את צחוקה,
והשטן המתוק הזה שמתגלה מתחת לבגדיה...
היא לימדה אותו מחדש, חזק מאי פעם, אהבה מהי.
היא הקאנבס לתוכו הוא צייר את תשוקתו, את הטירוף שבו, את הקנאה והאגו שלו....
היא הכל עבורו, וזה מפחיד אותו...
(אני אוהב אותך בייבי שלי, יותר מאתמול ופחות ממחר... יאלללה, היכנסי לחדר, דאדי רוצה לירוק לתוך פיך...)
(Mrs g)
בלב ים סוער, שאיים לגרום לי להרפות תחת גליו נטולי הרגש - מצאת אותי.
צל של גבר, חלש, מפוחד ונאחז בשליטה כמוצא אחרון של גבריותו.
בחרת להציל אותי,
בחרת להכיר אותי,
הכי עמוק שיש, הכי נכון שיש.
בעולם שמקורו בחטא, היית גלגל ההצלה שלי, האמונה שלי, בעיקר בעצמי, בנו.
"גם הפנטזיה המלוכלכת ביותר מקורה ברצון להיות נאהב" כתבתי פעם בתמימות, כשטרם ידעתי שאת עתידה ללמד אותי שהפנטזיה האמיתית מקורה בחיוך ובצחוק שלך, בהתמסרות שלך, לפני הכל.
בזכותך למדתי לשלוט בעצמי, לפני כל שליטה בך... ואז לאבד שליטה ביחד.
כמכחול על קאנבס חדש וטהור יצרנו קווים חדשים שמתארים את העולם שלנו, את היצירה שלנו... אני רוצה ליצור איתך, להיות הכל עבורך.
בלב ים סוער, אני כבר לא מפחד מהגלים... בזכותך.
אני אוהב אותך בייבי שלי, יותר מאתמול ופחות ממחר.
(Mrs g)
