Life Circus

מיינד קונטרול זה הדבר הכי פאקינג מחרמן בכל עולם הבדס"מ.

הוא נותן לך ביטחון ושקט בראש.
את מתחילה לפרוח ולגלות את כל מה שהיה חבוי ורק חיפש מקום בטוח לפרוץ החוצה.
והוא בתמורה מקבל סקס מעולם אחר.
ואת המוח שלך.
ואת הלב.
והנפש.

כשזה קורה מרחוק זה בכלל מדהים..
לחוות את הנוכחות שלו גם כשהוא לא פיזית לידך,
ועדיין הוא זורם בכל וריד שלך כמו דם שזורם ללב ומפעים בו חיים.

לפני שאתה קופץ ראש לעמוקים,

מומלץ שתלמד קודם לשחות.

"Don’t talk like one of them. you’re not! Even if you’d like to be.
To them, you’re just a freak–like me. They need you right now.
When they don’t…they’ll cast you out. Like a leper.
See, their morals, their code: it’s a bad joke. They’re dropped at the first sign of trouble.
They’re only as good as the world allows them to be.
You’ll see, when the chips are down these civilized people will eat each other.
Ya see I’m not a monster, I was just ahead of the curve."

THE JOKER-

אני נראית כמו ילדה ,

ואנשים חושבים שזה חמוד כשאני מספרת להם שיש לי פתיל קצר.

הם כבר פחות חושבים ככה כשבמקרה הם לידי והפתיל נדלק....

משום מה הם תמיד נראים מופתעים ברגעים האלו.

אני לעומת הרוב ,

תמיד שמה מראש את הקלפים על השולחן.

מי שנכנס למשחק, עושה זאת אחרי שקרא את האותיות הקטנות.

ואם לחצת על "אישור" ולא באמת קראת את האותיות הקטנות כי דמיינת בינתיים באיזו תנוחה בא לך לזיין אותי קודם...

בעיה שלך.

מי שרוצה אותך בקרבתו,

מי שלמד מה מניע אותך,

יגיד לך את הדברים שתרצה לשמוע.

לדבר , כמעט כולם יכולים.

אך מעטים מאוד האנשים שאמיצים מספיק כדי לצאת יחד איתך למסע אל הלא נודע.

להתייצב מול שדים אמיתיים.

לצלול איתך אל עומקי הגיהנום של הנפש.

רובם יעצרו בכניסה, 

בדיוק כשיתחילו להרגיש את החום הלוהט של הלהבות.

אנשים "רוצים" ללמוד מהי ענווה.
אבל הם לא *באמת* רוצים.

הענווה היא גאולה
גאולת הנפש
אבל מה ??
הגאולה עוברת דרך הביבים !
ומי שלא מוכן לעבור דרך הביבים
לא יכול ללמוד ענווה.

ענווה היא לא ידע שאתה רוכש דרך ספרים,
הרצאות או סדנאות
ענווה זה ידע שאתה מפנים דרך הבשר. דרך ההליכה בדרך, דרך המפגש הישיר עם הכאב, הפגיעות, השבריריות, האימה, והכניעה לחיים.

בכדי ללמוד ענווה על האדם להכיר ולחוות את החלקים האפלים, הגועליים והמעוותים של נפשו.
אבל מי מוכן להיפגש עם עצמו *באמת* ?
מי מוכן לראות את המפלצת
את החיה
להשמיע את יללות הזעם
הבדידות והכאב ?

מי באמת מוכן לחוות עצמו בשפלותו ?
ולראות את כל המניפולציות
שהוא עושה לעצמו ולאחרים ?
מי מוכן להיפגש עם האימה הקיומית
השוכנת במעמקי הנפש ?

מי מוכן להיפגש עם אקראיותו,
חוסר חשיבותו, עם סופיותו ?

מי מוכן להיפגש עם הטירוף
והשיגעון שכלוא בתוכו ?

מי מוכן להיפגש עם התלותיות שלו,
עם אי הוודאות המאיימת,
עם הכישלון הנחרץ ?

מי מוכן להיפגש עם הסירחון והריקבון הפנימי
ולהודות שהוא שקרן, גנב, רוצח, חמדן, בוגד, רמאי ?

מי מוכן להיות חלש ?
ולבקש עזרה ?
להודות שכוחו ועוצם ידו לא עומדים לו ?
מי מוכן ליפול על הברכיים בתחנונים ?

מי מוכן לקבל
את חוסר השליטה ?
את חרדת המוות ?
ואת שבריריות הקיום ?

מי באמת מוכן שהאמת
תקלף ממנו את העור ?
מי מוכן לגעת בעצבים החשופים של החיים ?

מי ??
מי באמת מוכן ללמוד ענווה ??

מי באמת מוכן לדעת עד העצם את אנושיותו ?
לא בדעת - אלא בגוף !
בכל נימי הנפש !
בבשר החי !

זה מה שנקרא לרצות *באמת* ללמוד ענווה.

נכתב ע"י: מעין ראם שפיגל

 כמה כאב גוף אחד יכול להכיל לפני שיתמוטט?

כמה סדקים בלב אחד לפני שהוא נשבר? 

כמה קטנים הרסיסים של לב שנופץ בפעם האחרונה?

כמה זמן לוקח להרים ידיים

אחרי שמבינים שאי אפשר יותר להדביק?

מתי משלימים עם זה שכבר אין דרך חזרה?

שעכשיו ממשיכים הלאה בלי לב.

יש רוח במפרשים,

אבל היא כל כך קרה.

מחפשת מישהו שיהיה אבא שלי.. התעוררתי מחלום רע ואני צריכה חיבוק ושוקו 😢❤