לפני 4 שנים. 17 בדצמבר 2020 בשעה 19:28
הנהנתי והתיישבתי לידו. שתי דקות מאוחר יותר עצר בחניית חצץ ריקה של הפארק הצמוד. החושך לא היה שחור מדי ושלושת זרקורי הרחוב הגבוהים גרמו לי להרגיש כמו באיצטדיון בוהק. הנחתי שתי הרגליים על הקרקע מחוץ לרכב ופתחתי פה רחב לזין השלוף מולי. זין בלי פנים. "רגע, תעצרי" אמר, "יש פה אנשים" המשיך לחדור כשקיוויתי שעברו. "תביאי את התחת שלך" והעמדתי את עצמי נוח עם כפות הידיים על המושב ועיניים מקובעות על ידית הבלם, נזכרתי שפעם הוא רצה שאזיין את עצמי עלייה, מעניין איך זה היה עובד. הייתי שם. כמו מביטה באירוע מתוך העור העצמי אבל לא אני. אני לא מתנהגת ככה. אף אחד לא עשה לי את זה בעבר. והנה אני כאן. כי הרגשתי, שמעתי, הרחתי וקצת גם ראיתי. אבל לא דיברתי. אולי כן חייכתי. "הנה הגיעו עוד כמונו" לחש כשפנסי רכב מסנוורים אותי דרך החלון, הערה שעוררה בי בושה גדולה. אני לא כמוהם. רציתי להאמין שאני לא. שהכל פה שונה. האצבעות חפרו בקלות בתחת עם מחשבת הרגעה בראש כי הספקתי חוקן מהיר, והתחלפו לזין. הרטיבות שלי סיככה טוב מאוד ומוכרת לי. להיות חצי עירומה, חשופה בחוץ והוא שפשוט עושה, בטבעיות מדהימה, אני באמת לא צריכה לעשות כלום. תמיד אני מגורה ומתרגשת כשרוצים אותי, גם בלי התשוקה, הוא רצה אותי. זין באורך בינוני, בעובי בינוני, עם כמות שיער בינונית על ביצים בינוניות אבל הזיון הכי טוב שחוויתי. אין בו שום דבר בינוני. אני מזויינת חזק בתחת חושבת לעצמי, כשמרגישה את החדירה לכוס, ושוב תחת, כוס, תחת, כוס והוא גומר. הוא לא אמור להשפריץ בכוס אבל הפעם כן. אני לא יכולה לזוז כשהוא מתחיל לצחוק "לא שמתי לב שאני בכוס" וממשיך לגחך. מושך את קצה החצאית שלי ומנגב את עצמו. מנגב אותי מהזין שלו. אני אוהבת את הזיכרון הזה, ועוד אחד בהזדמנות אחרת כשניגב על התחת שלי את האצבעות הרטובות שהוציא ממני, אוהבת לחזור עליהם כדי להכאיב לי, כדי להרגיש את הדופק מאיץ טיפונת והנשימות שהופכות להיות כבדות והגוש שמתחיל להיווצר בגרון, הכואב. "בואי, תכנסי" שוב נסיעה קצרצרה ועדיין לא חשוך מספיק כי המסך על הדשבורד מואר כשהוא מתחיל ללחוץ על הבית שלו. "אני שמחה לראות אותך" באמת חיכיתי לראות אותו כשאמרנו ביי. נסעתי עם תולעים קטנים זוחלים מתחת לעור שלי. שלושה ימים קילחתי את עצמי, שפשפתי פיסות עור וחפרתי בחורים עם הסבון, שלושה ימים של תולעים קטנים זוחלים מצמררים אותי ואני מנסה לשטוף ולגרש אותם מתוכי. שלושה ימים של מאבק בתוכי וניצחון קטן. כי לא הייתה שם שליטה או כניעה או אפילו סקס יזיזתי חביב אלא ניצול. והרי ידוע שהניצול הכי מטנף. רציתי להתלכלך והיה סיפוק כשהצלחתי להתנקות.
בזכותו גיליתי הרבה אגוזים שאוהבת והבנתי שאני צריכה לגדל את השיניים.
