שאני אוהבת מאוד 👸
נונה מלהגת
כל מה שעלול להיות ראוי לאיחסוןכל כך מתיש שלפעמים אני חושבת מה רע בעצם ברעיון של לגור במלונה אצל זוג שולטים שאמרתי לזה לא
מאז שהשתחררתי. וזה לא חייב להיות שינויים דרסטים, עשיתי הרבה. עברתי הרבה. והרבה פעמים היה לי קשה וגם עדיין אבל אף פעם לא התייאשתי או הרהרתי בייאוש בכלל. רק חתרתי לייצב ולשפר ואני ממש גאה בעצמי. אני עושה טוב.
חשבתי שאני מקולקלת סוטה חסרת תקנה> נרגעתי, אני נשלטת> רגע, מה עם כל הפעמים שהבכתי, פרנדזנתי, התגריתי> אני בראט> אבל אני עדיין מסוגלת להכל עושה הכל ולא רק מנפנפת בסדין> אולי עם זליגה לשליטה> טוב, ומה בקשר לזה שאני מתחרמנת מהומואים, ערבים שמטרידים אותי מינית וחרדים?> אני מקולקלת סוטה חסרת תקנה
היה לי סיוט נוראי שאמא מתה. כל העולם בחוץ הרגיש כמו אפוקליפסה. התעוררתי בוכה והלכתי אליה לחדר, נעמדתי מול המיטה בוכה. אמא נבהלה ושאלה מה קרה "חלמתי שאת מתה", אמא הכניסה אותי מתחת לשמיכה לחיבוק וצחקה, אמרה שסימן לאריכות ימים.
"ואיפה אבא היה בחלום?", "אבא גם מת" ציינתי באגביות והמשכתי ליילל, אמא התפוצצה מצחוק שעליו אני לא בוכה.
מסקנה,
אמא יש רק אחת, ואבא יש רק במיטה. במלא.
אבל לקבל פרח מריחואנה? וואו, לזה לא ציפיתי 🥰
אולי תשאלו אותי מה שלום הכוס שלי אחרי ולא לפני?
אמא זרקה את כל התחתונים הקרועים בול פגיעה שהיו לי והשאירה אותי רק עם הטובים. למה אמא. דיי. מזכיר לי שמתישהו בגיל 13 חזרתי הביתה וגיליתי שאין דובי, אין ארנב, אין כרית נוי קשיחה. כולם היו פיתה מרוב רכיבות. כי אני גדולה מידי, והם בלויים, וקונים לי מיטה של גדולות. בכיתי ולימדתי את עצמי טכניקת אוננות חדשה. אמא דיי, זה בכוונה. הם כל הכיף.
והוא לא ידע שהתחרמנתי כל פעם מהמשפטי פתיחה "אני אגיד לך משהו- כאילו את הבת שלי", "את כמו הבת שלי", "אני אתן לך עצה כאבא"
שמור אותי מקטנים. מגדולים אשמר בעצמי
עריכה: טוב נו אני לא באמת מהמשמיצות וסליחה אם פגעתי. אפילו פעם התאהבתי בקטן והייתי במילכוד רגשי-מיני משובש. אבל הפעם מדובר בבחור גם קטן וגם מגעיל קמעה. באיזו זכות?? מילא זה שאני לא מקבלת זין, אבל יחס???