"אני בכלוב כבר שנים... אני אומרת לך זה הכל פייק! גם אני הייתי איפה שאתה, כתבתי בלוג, יצאתי למלחמות. עבר לי... יעבור גם לך, אתה תראה. אתה שופך שם את הלב שלך, "נחשף" עלק, יעבור לך, אתה עוד תקלוט את הקטע. אני בזה לשולטים! "שולט?!" נו באמת... כל אפס עם מינוס בבנק חושב שהוא שולט. וכל בטטה שאף אחד לא מסתכל עליה בחוץ קונה טייץ עם דוגמה, מעלה תמונה של כף הרגל שלה ועכשיו היא "ש-ו-ל-ט-ת", פתטים. אף אחד לא שולט שם, אף אחת לא שולטת, סתם אנשים משועממים בלי ביטחון. היום זה מצחיק אותי, אני לא יודעת אפילו למה אני שם."
זה היה דייט מוזר, היא מצאה חן בעיניי. היא הייתה סרקסטית ועוקצנית, מצחיקה ודעתנית ומצאתי אותה מושכת. אבל ידעתי שאנחנו לא מתאימים מהר מאוד, לא הפריע לי שהיא חושבת שהיא יודעת הכל, זה דבר שאפשר לקלף לאט לאט. הבעיה האמיתית בעיניי היתה שבין אם היא רצתה או לא רצתה להודות בזה היא חיפשה בן זוג, היא חיפשה להתאהב. מישהו שיציל אותה מנישואים שהיא לא רוצה בהם יותר. כל כולה אש וניגודים - היא "בזה לשולטים!" אבל אני לא הסתרתי מעולם מה אני ומה אני רוצה ובכל זאת היא כאן. היא לא בטוחה שהיא נמשכת אבל כשנישקתי אותה היא נמסה לתוכי, לא הצליחה להפסיק. הובילה אותי למקום מבודד, ובערה איתי בתוך הרכב. באמת היה לה כיף, היא נהנתה מאוד, ממש! אבל כנראה שזה מספיק לה, היא שוב לא בטוחה...