ביאליק ...... על ארבע!

והיום בתפריט -קצת על עצמי לצורך היכרות... עד כמה אני צייתן טוטאלי:

א. את תהיי מלכתי, אני ארשה לך לתת לי לגמור כמה שבא לך (מינימום שלוש פעמים ביום).

ב. אני לפחות ל80% מהפקודות אציית (חוץ מה20% שלא יבואו לי טוב בעין). {במבחני תיווך ורישוי אפילו 60% כבר עובר}.

ג. גם אם נצא לטייל ותרצי לאכול, אני אזרום בשמחה, אבל רק אם זה קופיקס ואני מתחייב לשלם שם את החצי שלי.🤣

ד. השליטה תהיה כולהההה בידייך, לעשות לי מה שאני רוצה.

ה. אני רגיש לכאב חזק, לכאב חלש, להצלפות... אבל את יכולה להגיד לי נניח שאני פויה... את זה אצליח לספוג.

ו. אני מוכן להקריב את עצמי בלית ברירה ללקק אותך במחוזות שטרם נחקרו וכך לחפש יבשות שאולי קולומבוס עוד לא גילה.

ז. למה כולכן אוהבות אותו הדבר.... לחבר זין של מישהו אחר בקונסטלציה כלשהי לעבד שלכם? טוב לי עם שלי, אין לי צורך בשל אחרים.

אם הגעת עד לכאן, את יודעת להעריך הומור טוב, שאפו!🤣

אם את רוצה להיות מלכתי:

א. אסור שיהיה מצב שיתברר, שבברית קראו לך יוסי......

ב. אני לא בנק מהלך, אני אדם רגיש ומפנק, כלבלב חמוד. באם את רואה בי סניף בנק, איאלץ לקרוא למאבטחים בכניסה. 

ג. אם את סתם אחת שמחפשת על מי לפרוק עצבים, בדיוק בשביל זה נועדו הקופת חולים והדואר.

ד. הרגליים שלך מהממות, אבל היי, זה כי עוד לא ראית לי את התחת🤣.

ה. חשובים הגבולות הברורים, תחוייב מילת ביטחון. מילת הביטחון שלי היא: "אמא שלך זוJה"! (אם הגעתי למצב שהייתי צריך להשתמש במילת הביטחון, כנראה שצדקתי במילת הביטחון).

ו. זה שאהיה רכושך, לא מצביע על האפשרות להתעלם ממני/לגרום לי נזק פיזי או נפשי, כי אני אולי אהיה חפץ שלך, אבל החפץ הכי יקר בבית!

ז. הלוואי והיה לי אחד....

(הפוסט נכתב בהומור... מעניין כמה אופציות נשארו לי לאחריו!😁).

האם זה טוב? האם זה רע?

לרוב העולם, להיות חופשי זאת המתנה הכי גדולה שבן אנוש יכול לקבל.....

לכלבלבים... זהו הדבר העצוב בעולם.

1. תקשיבי חור, יש לך דקה להיות על ארבע מפושקת ולכתוב לי "כן אדוני"!!!! (תמונת צימוק מדובלל מצורפת).

2. הלוווווו, כלבההה, תעני מיד!!!!!

3. וואי את תיענשי (או בגרסת רוב שולטי הכלוב: "הט טיאנשי''!!!!)

4. למה את לא עונה???

5. נווו, מה אני אחכה עוד הרבה?

6. בבקשה תעני לי, אני מתחנן.

7. בבקשה, אני אעשה הכול, רק תעני לי כבר.

8. אני אהיה הזונה המיוחמת שלך, הכלבה המושתנת המסורסרת שלך, בבקשההההההההה, תעניייי לי.

אז חגגתי יום הולדת ואיך חוגגים לכלבה מושפלת יום הולדת? עם נר ועוגה, רק שהנר היה עמוק בתחת (כי זה מה שזונה מושתנת צריכה, שימלאו לה את התחת) ועוגה עם אקסטרא קצפת, כשרגלה האלוהית של מלכתי הקדושה דוחפת את פרצופי הפתאטי עמוק ועמוק יותר לתוך בלילתה המרוחה והדביקה של העוגה.

סשן יום הולדת עם הצלפות, הטבעות, ריקודים פתאטיים עם תחת זנותי בחוץ, תחת שמתחנן בנואשות לטיפול.... ועוד כשמישהו מוכר נוכח, כשאני תוך כדי סיבובים מנסה כל הזמן לבדוק, שהחוטיני הפצפון (שבמקור כנראה היה מיועד לכסות נמלה בגודל בינוני), מכסה את הכוס העלוב שלי (היא לא מרשה לי לקרוא לו זין).

והחלק הכי חשוב, כמהההה ליטופים, לשמוע אין ספור פעמים את מלכתי המושלמת אומרת, עד כמה היא אוהבת אותי. כל כך חייכתי.
אז היום הולדת עצמו היה שמח, אבל זה לא כזה משנה, כי כשאני תחת מלכתי, כל יום הוא יום הולדת מחדש.

כל כך זכיתי, כל כך לא מגיעה לי אהבה כזאת ממישהי כל כך מדהימה פנימית וחיצונית, אני יודעת להעריך כל רגע ורגע ולקוות להיות ראויה לאהבה הזאת.

היום הנורא הזה, שקרע לכולנו את הלב.

ההרגשה הנוראית, ש101 אחינו ואחיותינו כלואים אצל הרשעים האלו.

אבל.... הנאצים החדשים האלו לא לקחו דבר אחד בחשבון, נכון, אנחנו עם שבטי, אנחנו מפולגים בין עדות ומגזרים עד כאב, אבל רק עד שמכים בנו..... כשמכים בנו, אנחנו נהיים מקשה אחת צפופה, אז רואים טייסים סרבנים מקריבים את חייהם, לוחמים שפעם אחר פעם נכנסים לעזה, בלי לראות את יקיריהם, חרדים שמטפלים בגופות ורואים מראות שאדם רגיל לא אמור לראות ובכלל..... הם כל כך לא מכירים אותנו, אנחנו יכולים לשנוא אחד את השני ובעת צרה למסור את הנפש אחד עבור השני.

ובקיצור ערבים מזדיינים..... בישלתם דייסה.... חכו עד שנסיים לדחוף לכם אותה עמוק לתחת!

עם ישראל חי!!

מה אומר לכם המספר 821? ובכן לי הוא אומר המוןןן. זהו מספר הימים שזכיתי לחסות בצל מלכתי, להיות שייך לה בצורה טוטאלית, או כפי שהיא אומרת: להיות ממש חלק ממנה.... 

821 ימים, שחלקם שמחים וחלק לא קלים, אבל יום יום של לקום בבוקר ולהודות על זה שהיא בחיים שלי, הרבה הרבה מעבר לשליטה, היכולת שלה להשפיע עלי טוב, להעניק לי אהבה שאני לא מרגיש ראוי לה בכלל, שילוב נדיר של מלכה קשוחה וחיוך אכזרי שמסתיר מאחוריו את הלב הכי ענקקקק שראיתי.

מאחל לעצמי עוד 86535807776886 ימים כאלו.

במשך שנים לא היה לי את מי לאהוב מלבד ילדיי, ליבי לא נפתח לאף אחת, ולמזלי, מזל שלא רבים זכו להם.... ב26 חודשים האחרונים, האהבה נוטפת ממני. להרגיש שלמרות הריחוק בין שולטת לנשלט אני חשוב לה כל כך, לחשוב עליה בכל רגע ושניה, להבין שהגם שהיא לא מחצינה רגשות היא שמחה שאני חלק חייה, לטבוע בעיניים הירוקות האלה ולהבין שגם כשקשה, הכוללל יהיה בסדר.

אני הרבה שואל את עצמי למה זכיתי למלכה מושלמת כזאת, לא רואה בעצמי איזה משהו מיוחד ואני מעריך אותה על כך.

ומה שקשה? ייפתר בטוח, סומך עליה בעיניים עצומות ומאחל לי איתה עוד 26 עשורים...

חג אהבה שמח מלכתי האהובה.