לפני 7 שנים. יום שלישי, 11 בדצמבר 2018 בשעה 8:36
תודה, אדוני
תודה שאתה מוכן לקרוע את עצמך לגזרים בשבילי
תודה שאתה מוכן לצעוד איתי את הדרך
לתת לי להתנפץ מרגשות ואז לאסוף בעדינות את השברים
גומרת את עצמי לדעת במחשבה שאני כנראה כבר לא אפגוש אותו
כועסת
נוטפת
נוטרת
סולחת