לפני 5 שנים. 3 בינואר 2019 בשעה 12:14
כשהפחד נוכח
זה מקפיא
ללב יש פחות מקום לפעום
הריאות מתנפחות רק לחצי מנפחן
למחשבות יש מעט מרחב להתרוצץ
ואני מצטמק לכדי נקודה של סינגולריות במרחב של הזיות
נושם נשימות, אולי הן ינפחו אותי לגודל הטבעי שלי
אבל כל כובד המשחק שאת משחקת
מצמצק אותי לכדי חתיכת גומי שבורח ממנה האויר
איזה מזל שלפחות אני לא עושה את הצליל המעצבן של בלון מתרוקן