בטריטוריה שלי

דלת נסגרת , מבטך אל מולי,
עומד וסוקר נפשך עם נשמתי,
שני צעדים, בריח אוטם דלתי,
ללא הכנה צאוורך לפות בידי,
מוריד ראשך אל רצפתי,
עכוזך פוגש לראשונה בשוטי,
וחולפות הדקות, נגררת לחדרי,
ידיים, רגליים, נקשרות למיטתי,
מלטף שיערך, גופך נמחץ מגופי,
..........
זעקת כאב ראשונה.......
לא שם .....בבקשה...שמע תחינתי...

שיניי חשופות....בטריטוריה ...שלי...

רגליים פשוקות, אדומות מדהימות,
עולה לעבר בטן, שדיים זקורות,
מעביר את ידיי על צאוורך,
סוטר בפנייך , מוציא את נפשך,
מביט בעינייך, חיה וטרפה,
חונק צאוורך ...אין אויר לנשימה,
מבט מבוהל, מנסה להתחמק,
וידיי נכנסות עמוק לתוכך,
משתוללת, נאבקת, דמעות בעינייך,
קיין מטלף את גופך בעצמה,
פה ואני, החיה כובשת כל פינה.

עוצמת חייתי חודרת נפשה,
פיה סתום, מבט תדהמה,
רחש מידיי על גופה העדין,
מבטה מבוהל ושליו במקביל.
שוכבת קשורה על שולחן סלוני,
"שקט.." לוחש לאוזנה מגרוני,
עכוזה מורם מעלה חשוף אל מולי,
נאבקת, בועטת...
.....מרגישה את שוטי...
ולוחש שוב אליה : " מתחילים, נספור עד 20....".

עוצמת חייתי חודרת נפשה,
פיה סתום, מבט תדהמה,
רחש מידיי על גופה העדין,
מבטה מבוהל ושליו במקביל.
שוכבת קשורה על שולחן סלוני,
"שקט.." לוחש לאוזנה מגרוני,
עכוזה מורם מעלה חשוף אל מולי,
נאבקת, בועטת...
.....מרגישה את שוטי...
ולוחש שוב אליה : " מתחילים, נספור עד 20....".

הרגש המושלם זולג מנשמתי,
הריח המושלם טבוע באפי,
הטעם המושלם זורם בכל גופי,
החצי השני המשלים את עולמי.

ושוט, הצלפה וכאב ושחרור
מתמזגים יחדיו, פשוט וברור,
גופה קשור למיטתי מכווץ ככדור,
פורט ומנצח על נפשה השלמה ורוחה השבור,
ומחוגי השעון עפים בסחרור,
בכי, כאב, הנאה........מלטף את גופה.... והיא..במבט של שחרור.

קיצוניות חייתית, חום לוהט,
נשיכה וחיבוק ועולם שקט,
ובסופו של היום חוזר לטריטוריה שלי,
אימון משחרר, מבט מיוזע אל מול הראי,
שייק פירות מרווה צמאוני,
עוצם עיניי ומביט אל נפשי...

דפיקה בדלת, נכנסת אליי,
ראשה העדין מונח לרגליי,
קיין, שוט, חבלים ...בכליי,
עוטף את נפשה חזק בידיי,
תנוחי עכשיו...במחוזותיי..

לפעמים לא נותר לי אלא להבין,
שזאב באדם הוא  הטבע המקסים,
אך עבור בני אדם אחרים המרחק לא ישים,

כמו מרחק מגבול השמים ועד ההרים,
וחושף את שיני, מוציא ללא מילים,
ומבין שחייב עם הטריטוריה שבי להשלים,
ומניח גופך על מיטת חתחתים,
ומביט בכאבך אשר גובר ומעצים,
מרייר וחושף ציפורניי וניבים,
מזנק אל טרפי כי זה אני מבפנים.

שוכב באמבטיה, אדים, אור חמים,
נשימה עמוקה שחודרת נימים,
ידייך הקטנות עוטפות את רגליי,
ציפורנייך חזקות שורטות אצבעותי,
לרגלי אדונך בתוך מים חמים,
מביט בנפשך , מבטך התמים,
מוכנה ?
מהנהנת קלות בראשך המדהים,
מכניס נשמתך למעמקים,
סופרים עד 30 ומושך שיערך,
סבב ראשון הסתיים, מחייך,
....סבב 30, מבטך מפוחד,
ואין כבר עולם, רק...זאב...אחד!

סוף יום מורכב, בטריטוריה שלי,
מביט על ירח מלא , עוצמתי,
רעב מחלחל בנימיי לאורך גופי,
לנשוך ולטרוף ....מעמקי נשמתי,
עוצם את עיניי.. פוקח נפשי,
רגלייך וידייך קשורות למיטתי,
נשיכה וסטירה ו"ליטוף" עם ידי,
שוט, חבלים, לשונך בחיכי,
וחסר לך אויר, נושמת מנשמתי,
מבט מבוהל פוגש את מבטי,
ורוקדים במאוזן, נפשך - חייתי.

וחודר בתוכך בכל פתח קיים,
את נפשך ממלא, מסמן את גופך המושלם.

נוסע על כביש מהיר , שחר בחוץ,
חושך טהור , ציפורים, קול ציוץ,
שמיים לוחשים לי "רד לשוליים"...
יושב על חוף ים, חול קריר ברגליים.

וכותב לי:

מהי הרמוניה בין בני אדם וחיות? 
הוא מגונן , עינייה שקטות.

אינטראקציות שקופות,
מעניקות שלווה לנשמות.

חבל, קולר, שוט, נשימות עמוקות,
עומק עינייה, נפשות מוארות.

האחת מלטפת, השני עוטף ומגונן,
קשורה לרגליו.. קיין ושוט בידיו....והוא מכוון.