בטריטוריה שלי

מקלחת רותחת אחרי יום עמוס,
מביט בעינייך, רגש, היסוס,
מקלח גופך כמו היה גופי,
מלטף שיערה, מוריד אותה לרגלי,
"זה מקומך, נשלטת שלי,
עצמי את עינייך, פגשי חייתי",
מסמן את גופה, שייך רק אליי,
עוטף נשמתה במחוזותיי.

קשורה לרגליי, על מה את חושבת,

חוסר אויר, נפשך משוחררת,

מניחה עולמך, צועדת אליי,

נועץ בגופך את נפשי, את שיניי,

עוטף צאוורך, את עוצמת עינייך,

פותח לך שער לשלווה במחוזותייך.

מנהל ישיבה מרובת משתתפים,
ראשי עולה מעלה לשחקים:

נמצא בביתי, דלת ננעלת,
ראשך סופג לפתע סטירה מצלצלת,
מביטה בחשש, עיניים פקוחות,
דמעות מלוחות יורדות וזולגות,
לופת שערך ...אל עבר חדרי,
רגלייך קשורות לפינות מיטתי,
נאבקת, צועקת, בוכה ...כאן איתי,
עינייך מכוסות , חגורה בידי,
מצייר על גופך מנשמתי,
תחתונים נתלשות ונפשך בתוכי,
רוקדים לצלילי רעב חייתי,
זאב ויפה, את והחיה, אני.

בדרכי הביתה מביט בכחול הגדול,

עוצר את רכבי ויורד אל החול,

מקנח בקורונה ...מהסוג הנכון,

נושם, מביט, חושב ...זאב ואדון.

בקתה חשוכה ,יער עבות,
עומד אל מולה, מביט ארוכות,

שוט בידיי, מרחרח נפשה,
ועולה ויורד בעוצמה על גבה,

ידיי הכבדות עוטפות את כולה,
נשימה עמוקה, מוצאת מקומה.

משחרר את גופה, יורדת לרגליי,
לופתת חזק ,מוחצת עצמותיי,

מלטף את ראשה ועוצם את עיני...
מוטחת ברגע אל עבר סדיניי,

ידייה, רגלייה, נקשרות בחוזקה,
עכוזה בולט מעלה...סופרת דקה...
זעקה אדירה מנפשה אליי,
כאב הכניסה מרעיד כל נים מנימיי,
וסופרים עד 30 , דמעות על סדין,
ובכי אט אט הופך לחיוך טהור ועדין.

ערב יום שני בשבוע,
תוהה האם ראשך רגוע,
חיה ויפה, 2 שבילים בעולם,
פעם כואב ופעם מושלם,
עוצמות אהבה ושליטה אחד וכולם,

גופה מונח לרגליי, רגע מושלם,
רוח מלטפת פניי, ריח הים,
שיר מתנגן לו ברקע מאי שם.
געגוע לחיה שונה במעט.... כמוני ....בין בני האדם.

יום רווי במחשבות בכל גווני הקשת,
רבדים, רבדים תופס אותן כמו דג ברשת.

ומשום מקום עולה בראשי חוויה ישנה:
חורף, גלים גבוהים ואני בפנים לראשונה,
ילד קטן מוקף בהמון נערים,
מבט ה"זאבון" פורץ מבפנים,
ורואה אותו זורם בעוצמה לעברי,
גל מדהים והוא יהיה שלי!!!
3 מתחילים לחתור לעברו,
2 נופלים ואני מחובר...איתו,

עוצמת הטבע במלוא הדרה,
שוכב על חול זהוב ואני תמיד איתה.

תהנו.

גם חיות מרגישות... שם בפנים ,
שורטים, נוהמים, נושכים ונושפים,
וכשיושב לי לרגע מבט חתום על פנים,
חושב על כל אלה שהכנסתי אלי לחיים,
ולצד כאב, געגוע - טהורים,
מאחל בליבי שתמיד יהיו מאושרים.
אז יוצא אל הטבע, הבית שלי,
נשמה עתיקה ביקום עוצמתי.

ולאחר שאנוח ואספוג את הטבע אליי,

אצא לדרכי, זאב ואדם, בשבילי חיי.