לפני 4 שנים. 17 ביוני 2020 בשעה 2:57
בקתה חשוכה ,יער עבות,
עומד אל מולה, מביט ארוכות,
שוט בידיי, מרחרח נפשה,
ועולה ויורד בעוצמה על גבה,
ידיי הכבדות עוטפות את כולה,
נשימה עמוקה, מוצאת מקומה.
משחרר את גופה, יורדת לרגליי,
לופתת חזק ,מוחצת עצמותיי,
מלטף את ראשה ועוצם את עיני...
מוטחת ברגע אל עבר סדיניי,
ידייה, רגלייה, נקשרות בחוזקה,
עכוזה בולט מעלה...סופרת דקה...
זעקה אדירה מנפשה אליי,
כאב הכניסה מרעיד כל נים מנימיי,
וסופרים עד 30 , דמעות על סדין,
ובכי אט אט הופך לחיוך טהור ועדין.
