בטריטוריה שלי

לבושה בבגדי רשת כהים,

את רגליה מעטרים עקבים שחורים,

מכופף את גבה,

רגליה נותרות ישרות פזורות מעט לצדדים,

ומניף את ידי… וסופרים.

נותרת בתנוחה המושלמת וחודר אל גרונה,

מריירת בקול ונוזלת על הרצפה,

ולופת צווארה ומוביל אותה אל הספה,

רגליה עומדות והיא כפופה,

קורע את בגדי הרשת מעכוזה,

וחודר עמוק את תוך נשמתה,

ושוב את פיה ושוב אל עכוזה,

והגיע הזמן ללכת אל המיטה,

יושבת בקצה מיטה ומשרתת אדונה,

קוראת לו בשמו… מבינה מקומה,

שוב סופרים וצבע אדום מעטר עכוזה,

ומניח אותה כעת על גבה,

ותולש את בגדי הרשת מרגלה,

ובאותה הנשימה תולש את חצאיתה,

ונכנס אל תוכה ופתח רגליה לרווחה,

והיא רוקדת איתי , מניעה את גופה,

ממשיכים כך וחולפת לה מחצית השעה,

ויוצא וחודר עמוק אל גרונה ,

והיא מצייתת … משחקת עם איברה,

ומסמן את פרצופה וגרונה וצווארה,

פיה פתוח והיא מכילה … מכילה,

ושוכבים צמודים , שקט, במיטה.

בשקט בשקט מלטף את גבה. 

‏מתעורר אחר לילה שקט, ‏לופת ‏צווארה,

‏ממקם אותה ‏במקומה, ‏לטפל באבא ילדה,

‏שוכב ומביט בה, ‏משתדלת כולה.

״ ‏להוריד את הבגדים מייד״, ‏מעלה מבטה,

״ ‏לשבת עליי קטנטנה״, ידי תופסת צווארה,

ומרקיד את גופה למקצב אדונה,

מניעה את ישבנה ושדיה מקפצות,

יד אחת חונקת והשניה מוחצת פטמות ,

והופך אותה על גבה, מפשקת רגליה,

״ לרקוד קטנה״.. מניעה את גופה דרך רגליה,

וחולפת מחצית השעה, והגיע זמנה,

לופת את צווארה ולוחש לאוזנה:

״ למקום, לנקות את אבא ילדה״,

ראשה על רגליי ולשונה מטיילת…

… מסמן פרצופה את עיניה עוצמת ,

ושוכבים צמודים, לרווחה היא נושמת,

״ בוקר אור קטנטנה״ והיא מחייכת.  

חליפה מחויטת מעטרת אותה, 

יושבת בביתי , לופת את גרונה,

מובלת לחדר, נזרקת על המיטה,

מפשיל מכנסיה, 

כך ידי נוחתת על עכוזה,

״ מי לא ביצעה את משימתה?״ 

אני… עונה לי בקולה, 

עכוזה אדום לוהט, מניח שוט על גבה,

חודר עמוק את תוכה,

תחתוניה ומכנסיה מתמלאים בנוזלה,

וחולפת חצי שעה ואני בתוכה,

מניעה את גופה ועכוזה האדום,

הופך אותה על גבה, 

ושואל שוב בקול :״ מי לא ביצעה את משימתה? מי הייתה כאן ילדה לא טובה ?״

נושכת שפתיה ,

מסיט חזייה,

וכעת מדבר עם פטמותיה שלה,

ועולה על ביטנה והיא במקומה,

הגיעה הזמן לסמן ולחנוק את גרונה,

״ לבלוע הכל!״ והיא קשובה,

מלטף את פניה , מרגיע אותה .

ולוחש באוזנה : ״ אני אחנך אותך ילדה״. 

‏נכנסת לחדר… ‏״ישר למקלחת ילדה!!!״

‏טובלת את עצמה ‏בתוך אמבטיה גדולה,

‏מניח בגדי תלמידה לידה…

‏״לסיים ‏ולאמר לי שאת מוכנה״.

עומדת צמודה לדלת חדר המלון,

אנו מוכנה המנהל … ממתינה לאדון, 

‏מגיע מאחורה ולופת לה את הגרון,

מרים חצאית , היא ללא תחתון,

מוטלת על המיטה, שוכבת על המזרון,

שוט וכף יד מדברים אל נפשה ועכוזה העירום,

וסופרים עד 20… ועורה הופך מכהה לאדום,

לופת צווארה וחודר אל תוכה,

״ זה מה שקורה כשהולכים ללא תחתון״  

מובלת אל עבר כסא … דף ועפרון…

… יש לה משימה , תלמידה …מול… אדון, 

חושבת, כותבת, גאג על שפתיה המעוטרות באודם אדום.

ידיה נקשרות אל ידיות הכסא בחוזקה,

משחק עם ידי בתוך איברה,

וירברטור מוכנס אל בין רגליה אשר נקשרות אחת לשניה,

ידיי עוברות על פיטמותיה הזקורות מבעד לחולצה,

מבצעת משימותיה … התלמידה.

שלב חדש … וכעת עוברים למיטה,

והיא משחקת ויודעת שצופה בה אדונה,

ושוב חודר עמוק אל תוכה,

ועף לו הזמן וכעת יושב על גופה,

והיא משרתת את אדונה,

והגיע הזמן … לסמן את גופה. 

מנגב בעדינות  , מלטף אותה,

״ילדה טובה״ לוחש באוזנה. 

נכנסת , דלת נסגרת, מקבלת הנחייה:

למקלחת, לצחצח , לסיים ולדווח 

מוכנה !

חלוק לבן עוטף גופה,

מובלת לחדר, עם חבל החלוק נועל אותה,

שדיה בחוץ, מאפר פרצופה,

וכעת היא מונחת על דרגש ליד המיטה,

ידיה ורגליה נקשרות, על גבה,

שוט בידי, מעטרים את עורה,

וירברטור נקשר לאיברה, 

כיסוי עיניים וחבלים - נוטל את חופשה,

והגיע הזמן, מזיז הכל פותח רגליה…

… וחודר אל תוכה,

והיא מתענגת , קשורה על ההדום הארוך ליד המיטה , 

ולא סיימתי איתה!

ועכשיו היא עומדת וממתינה…

מלביש אותה - חצאית וחולצה,

והיא נזרקת על המיטה,

ידיי לופתת צווארה,

ושוב חודר אל נפשה,

והיא למדה כבר לרקוד הילדה,

הופך אותה על גבה, ולוחש באוזנה;

מי ילדה כלבה ?

והיא את המשימה מבינה…

…וחולפות שעתיים והגיע הזמן לסמן אותה …

רצון אל מול כפייה. 

הרעב כובש את עורקיי ונימיי , עד לנבכי נשמתי .

מחכה לך ילדה, 

מתעורר, אוחז בה , מסובב את גופה,

״ למקום שלך ילדה״, 

יורדת למקומה, תחתוני על ראשה,

מביט בה, מלטף את פרצופה,

מושך אותה מעלה על גבה,  מפשיל מכנסיה,

נכנס וחודר עמוק , מפשקת רגליה, 

וראשה נעול חזק בין ידי,

לא יכולה לזוז, נושמת עלי,

מניעה את האגן, היא לומדת כל הזמן, 

וחולפות הדקות , והגיע הזמן,

מוביל אותה למקלחת,

חוזרת למקומה, מלקקת רגליי,

ושוב  חולפות הדקות … 

…יושבת, מכוסה בנוזליי,

״ עוד לא סיימתי, לא לזוז״ …והיא  מקשיבה,

ממשיכים ומושיב אותה כעת על האסלה,

״ פה גדול !!״ פיה פתוח לרווחה ,

והגיע הזמן לסמן …שוב אותה.

מרים אותה, מחבק את גופה,

בוקר אור … לוחש באוזנה.

בוקר מגיע , שינה ארוכה,

״ להביא למקום את ידך ״ לוחש לעברה,

בשלב מסוים מזיזה את ידה,

מביט … מבינה שהגיע הזמן לחנך אותה.

״למקלחת להתלבש״.. בוחר בגדים עבורה,

מוביל אותה אל עבר הארון, מרים את ידה,

וסופרים עד 5 ועכוזה לוהט בעוצמה,

מסובב אותה לעברי , שואל שאלה…

מחייכת בתשובתה … חוזרת למקומה:

ידיה למעלה ושוב סופרת בחוזקה,

מסובב אותה והפעם רצינית הילדה,

״ להוריד תחתונים ״ .. והם תחת הבגדים שלבשה…

קמה מורידה את גרביוני הרשת ותחתוניה ,

ורוצה להתלבש והיא עירומה, 

ולפני שמבינה מה קורה…היא כבר על ביטנה,

״הגיע זמן לטפל בך ״ וחודר לתוכה,

והיא… היא ככ רטובה,

רוקדת עם עכוזה, נובחת ככלבה,

חינוך נוקשה ללא פשרות של האדון שלה.

״ להביא צעצוע ״ הלם מבטה,

מביאה ויברטור , משכיב אותה על גבה,

ויושב על שדיה, הגיע הזמן …

… מסמן את פניה, שפתיה, גרונה,

מסמן אותה בלבן. 

נכנסת לחדר, חיבוק חמים עוטף אותה,

יורדים לקניון , אוחז בידה, מוביל את דרכה,

טורפים בשר, חיוך שליו ושיחה,

עולים לחדר, טריטוריה סגורה,

ועכשיו זה הזמן … לטפל בילדה - חפץ - קטנה :

ידיה נקשרות מאחורי גבה,

קולר מוצמד לצווארה ,

חבל מתוח בין קולר לידיה הקשורות,

מרטיב חולצתה הלבנה, פיטמותיה זקורות,

החולצה הופכת שקופה, מטפל בפיטמות,

יושב על כורסא והיא בין רגלי הגדולות,

״ לטפל באבא״ … שולט בכל התנועות,

מניע אותה כמו בובה, נחנקת קלות,

אוסר להוריד מגפיה… מחליטה פי להמרות,

מניח אותה על ביטנה,

סופרים 5 … 5 אנחות כאב עמוקות,

מרים את גופה הקשור, ראשה על כריות ,

תולש מכנסיה, תחתוניה, רגליה פתוחות,

שוכבת מכוסת עיניים, קשורה .. רגועה …

… מחכה לבאות…

חודר אל תוכה, לא יכולה לזוז..ידיה כפותות,

מנשק את פניה , פיה נפתח עם 2 לשונות ,

מלטף את ראשה… פניה מנוזלי רטובות,

וחולפת שעה ומרים אז אותה,

מובלת קשורה אל רצפת המקלחת הקרה,

על ברכיה קשורה , עם חולצתה השקופה,

חולצה לבנה מהולה בנוזלי עוטפת אותה,

מסמן את פניה, פיה, גרונה,

הילדה על ברכיים … מנקה את אדונה…

… עם לשונה …

מובלת אל עבר האסלה הסגורה,

יושבת קשורה…

שואל אותה: מוכנה?

מהנהנת בראשה, כיסוי עיניים יורד,

כפותה ללא יכולת לזוז, באבא רטוב מביטה,

מחייכת - קשורה - על אסלה לבנה,

מחייכת - נושמת - מתרגשת בנשמה.

יום כתום מלא בעצב , ללא מילים .

אז…תחזיקו חזק ותעטפו אל תוככם את האהובים,

כי לעולם לא נבין ונדע  מתי יסתיים  לנו שביל החיים.