ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

בטריטוריה שלי

לפני 3 שבועות. 3 בנובמבר 2024 בשעה 21:18

 מביט בה, ערב מורכב…

מחליט להניח למחשבותיי,

לשחרר ולטרוף ולהשביע נשמתי, 

״ למקום ומיד!״  מצווה … 

… תופס צווארה,

מוריד את לשונה למקומה,

״ללקק ומיד , לשון גדולה!״

מתחילה לשרת את אדונה.

 

תזיין אותי בבקשה,

מתחננת ולשונה בין רגליי, 

קורע מעליה תחתוניה,

שוכב על גופה הקטנטן,

נועל את גופה בין ידיי, 

חודר לתוכה, מפסק בכוח רגליה,

ולוחש באוזנה:

״ זונה קטנה של אבא ״,

הכוס שלה כה רטוב, גומרת … גומרת המון ,

גופה מותש ורפוי, מביטה בעיניי, 

עולה על בטנה, מנסה לאחוז בידיי… 

.. מצמיד את ידיה צמודות לגופה,

לופת בחוזקה ונועל את כולה,

ולוחש באוזנה:

״ קדימה קטנה״,

מסופקת - מותשת ,

לא בפה.. מתחננת,

מביט בעיניה,

יד לופתת צוואר…

… ממלא את פניה ,

נוזליי נוזלים אל תוך פיה,

והיא מתענגת,

מניח ראשי על ביטנה,

סופגים  את השקט. 

 

 

לפני 3 שבועות. 2 בנובמבר 2024 בשעה 20:26

ידיה הרזות קשורות לצידי המיטה ,

רגליה הארוכות קשורות אחת לשניה,

לוחש באוזנה : לנשום ילדתי,

מבוהלת מעט … נצמדת עם אפה לצווארי,

לופת את גרונה, היא פה והיא שם,

יד שניה באיברה , מרטיבה כמובן,

מסובב אותה על ביטנה וחודר לתוכה,

זעקה מפלחת את החדר שלה,

וסופרים עד 20 עכוזה אדום אש,

נושף בעורפה, נושך את גבה,

זועקת קלות, שוב חודר לתוכה, 

ועכשיו היא נושמת …לספור עד 3…

ועכשיו ללא אויר, משחרר ודוחף לפיה את השוט,

להחזיק חזק ילדה קטנה וטובה,

משחרר חבלים ומביט על ראשה,

לשבת על אבא מיד קטנטנה,

לרקוד, להניע , יד לופתת צוואר,

מלקק פיטמותיה, סוטר על עכוזה,

רוקדת רוקדת , מותשת - ספוגה,

למקום ומיד… נכנס בין רגליי,

לשון בחוץ גדולה ולופת שערה,

והיא רוקדת לפקודות אדונה האוהב,

מבינה את מקומה ושלמה ושלווה - עונג וכאב.

 

 

לפני 3 שבועות. 30 באוקטובר 2024 בשעה 20:05

‏איך אדם - זאב נפרד מהזאבה שלו?

‏12 שנים צעדנו יחדיו, ‏בשבוע שעבר נפרדו דרכינו,

‏ ‏את זאבה שלי סבלת וכמנהיג  שלך…

… החלטתי להעניק לך שלווה…

כאב עמוק אל מול הבנה כה פשוטה  : מהות הקשר אשר בנוי על

אמון ( בני אדם צריכים ללמוד על אמון מבעלי החיים ..)

, אמון  הדדי ורגשות עמוקים ונקיים ושקופים -

אהבה מדהימה וכל כך עוצמתית וללא תנאים .

רגשות עמוקים ונקיים - כאלה שקיימים בין נשמות

מחוברות … בני אדם  ובעלי חיים .

 

 

לפני 3 שבועות. 29 באוקטובר 2024 בשעה 5:16

‏נכנסת ‏לחדר, ‏קושר את עיניה, 

‏דוחף אטמים לאוזניה,

‏מוריד את בגדיה,

‏מכניס אותה לאמבטיה, ‏מכין אותה עבורי 

‏מנגב , ‏מבשם, מאפר - ‏מכין את הבובה שלי.

 

‏קולר נקשר לצווארה,

‏מושך אותה אל הרצפה, 

‏הולכת תחתיי  ולצידי,

‏מלטף ראשה ‏ולוחש ‏באוזנה ״ ‏כלבה טובה שלי״,

‏מתיישב על כורסה, 

‏מוריד אותה על ברכיי,

מניח ראשה עליי,

‏מלטף את ראשה ושוזר ‏קוקיות בשיערה.

 

‏נושמת רגועה על רגליי,

‏כף ידי על אפה ופיה,

שולט בנשימה שלה.

ומשחרר ומניח אותה בתוך צווארי …ונושמת,

נושמת עמוק , מסניפה את נשמתי.

 

״ לשון גדולה״ מצווה והיא נכנסת למקומה,

לופת אותה בין רגליי , מחסירה נשימה,

שוט בידי פוגש עכוזה, מבינה שצריכה להיות טובה עבור אדונה,

גופה נזרק על המיטה, נשיכה בגבה וחניקה עמוקה,

סופרים עד 20 … מזילה דמעה,

וחודר לתוכה, מרגיע אותה,

חולפות דקות ארוכות , היא מותשת כולה, 

״ לא סיימתי איתך״ לוחש באוזנה,

הופך אותה על גבה , קושר ידיה למיטה,

מסדר את כיסוי העיניים על  ראשה, 

מנשק את גופה - מצוואר עד רגליים,

קשורה למיטה אך נשמתה רוקדת איתי בין הידיים,

עולה על שדיה… מסמן בנוזלי,

מתיר חבלים ולופת אותה בין ידיי,

גופה מדויק צמוד לשלי,

לא מבינה למה חם לההה… מחייך - זו האנרגיה שבי.

לפני 4 שבועות. 27 באוקטובר 2024 בשעה 20:15

ראיון עם פסיכולוגית, מחייך …

מביטה בעיני… ״נשחק משחק תפקידים״,

״אתה מנהל ואני עובדת בינונית״,

מביט בצווארה, נשימתה מהירה,

מתחילים לשחק…

קם ממקומי , נועל את הדלת …

״ למה?״ שואלת,

שניה לאחר מכן בהלם מוחלט,

צווארה בכף ידי , מתקרב לאוזנה,

״אחנך אותך קטנה לעבוד בחריצות ״…

כפתורי חולצתה  מתעופפים בחדר,

מרים את גופה מהצוואר,

עומדת תחתיי ״ פה גדול״ לוחש

לשונות נפגשים, נשימתה דוהרת

יד פותחת כפתור, מפשיל מכנסיה ,

מקפל אותה על שולחן,

״ נספור עד 20״.. לא מבינה,

מתחילה לספור לאחר המכה הראשונה,

עכוזה אדום לוהט, ככה אוהב,

חולצתה הופכת קולר על צווארה,

חודר אל תוכה ומושך את גרונה,

גונחת - נחנקת - מרטיבה את כולה,

לופת צווארה , מאפס נפשה עם סטירה,

מושיב אותה על גבה , רגליה פשוקות,

נכנס שוב לתוכה וטורף פיטמותיה,

מגיעה לפסגה, גופה מתחיל להירגע,

מוריד אותה על ברכיה, ״ לעבודה״,

מלקקת , אוכלת , לשונה המפוארת ,

מסמן פרצופה וחזה ובטנה,

הכל מטפטף על רגלה הרזה.

 


מי בינונית ? ״לא אני ״ היא עונה,

מלטף את ראשה , מחבק את גופה.

״רשמי הכל בדוח״ לוחש באוזנה.

לפני חודש. 23 באוקטובר 2024 בשעה 7:32

 

 


מכחול עובר על בד,

פיך חסום בסד,

גוונים כחולים על המגש,

גופך קשור בחבליי …עוטף ממש,

מצייר בלי לחשוב… מנשמתי ,

כולך בכף ידי,

ים כחול וגל עוצמתי,

מנת יין נדחפת לפיך מתוך פי,

מצייר את השמיים,

מניח אותך על הברכיים,

מביטה בי מלמטה,

מציתת לפקודותיי,

מכחול משרטט סערה,

מניח אותך על המיטה,

חודר אל נשמתך ,

חונק את גרונך,

מנשק את פרצופך,

ממשיך את ציורי :

מדמיין את החיה שבי עוטפת נשמתך ,

כאב ועונג ממלאים את בד הקנבס שמולך.

 

 

לפני חודש. 14 באוקטובר 2024 בשעה 18:06

יום מאתגר , מתקשר והיא מגיעה,

כתובת מדויקת ליד מקום העבודה,

נכנסת, נחנקת, עיניה מכוסות,

נקשרת, על ביטנה, עכוזה אדום, תחתוניה קרועות,

45 דקות של שחרור מטורף,

משרתת, מצייתת, מדויקת ונוזלת,

להביט מהצד, להבין מה ממלא אותה,

פותח חבלים, הופך אותה  על גבה,

וחודר את פתחיה, פרצופה מרוח בי,

וחודר בין רגליה, מרטיבה את כולי,

וחולפת שעה, מבטל עוד פגישה, 

היא זקוקה לעטיפה, רואה נשמתה,

מתכנסת בתוכי, שקט מושלם,

צמודה לגופי, נטענת, כך חולף לו הזמן,

רוחץ, מנגב, מלביש את גופה, 

מוכנה לחזור לעולמה,

יוצאים מחייכים כל אחד לדרכו - שליו ושליווה. 

 

לפני חודש. 9 באוקטובר 2024 בשעה 5:29

‏נכנסים לחדר, ‏מבינה מי אני…

… ‏מקלחת רותחת, ‏רואה בעיניי שככ רוצה אותי,

עוד לא מכירה את הזאב האמיתי.

 

‏שוכבים במיטה, ‏שיחה קולחת,

‏לוחש באוזניה : סיגרי עינייך…והיא פותחת…

ואז זה קורה… 

יד על צווארה, יד שניה כיסוי העיניים על ראשה מלבישה,

מגבת ארוכה עוטפת גופה הצנום, 

חגורה נשלפת, ליבה דופק במהירות,

מדמיינת בראשה סרטים שראתה,

לוחש באוזנה ...ילדה  המציאות כאן שונה,

ידיה לצידי גופה הקטנטן, עוטף אותה במגבת ,

חגורה נקשרת, לזוז כבר היא לא מסוגלת,

ועכשיו ילדתי תביני כפייה, תחווי את מה שחלמת לבדך במיטה.

גופה מתוח , מלטף את כולה, 

הופך אותה ביטנה … את השיעור שביקשה … מתחילה. 

לפני חודש. 7 באוקטובר 2024 בשעה 14:01

מטקס … לטקס, לאזכרה ,

מחיבוק אב שכול לשיחה עם אח שכול, 

ילדה שאבדה אב, אב שקיבל את ביתו ללא רוח חיים וחיוך וחיבוק ועטיפה לכולם …

ובתוך כל המציאות שלנו, מציאות שבה אנו לא באמת מפחדים על עצמינו, קופצת לי תמונת בני … זה שנכנס לעין הסערה, הגיע זמנו להגן על הטריטוריה שלנו. 

 

מאחל לנו שנהיה עם מאוחד וחזק, מודה לאלוהים על הדור הנפלא הזה שקם תחתינו, 

אנחנו כאן להישאר, לא משנה מה יגיע מולנו … אנחנו כאן להישאר.

 

תהיו טובים האחד לשני. 

 

לפני חודש. 5 באוקטובר 2024 בשעה 7:05

‏שבוע של שיחות קצרות, ‏שתי פגישות לא ארוכות,

‏לא ‏ארוכות ומצד שני כל כך זורמות, נקיות  ועמוקות,

‏מחייך… מלמדת אותי דבר או שתיים,

‏מביט בה ‏נושמת, ‏עוקב אחרי ידיים,

‏נשמתה bdsm ‏טהור,

‏יורדת לרגליי , ‏מונחת על רצפה, מניחה ראשה …

.. לופת צווארה, ‏מכניס אצבעותי ‏למקומות הנכונים,

‏למקומות הכואבים… חוסר אויר וכאב נפגשים, 

נכנסת לעולם שלה, עיניה מראות שהיא בעולמות  אחרים,

רועדת, גומרת, עד שכוחותיה אוזלים,

מניח ראשה עליי, לוגמת מים קרים,

קשר אחר עם נשמתה, עדיין מנסה להבין.

ממשיכה בחצות למקומות אחרים.