מתפתח
מתפתח
מין / מגדר
גבר
מצב משפחתי
גרוש
מי אני
בחיפוש
גבולות
תלויי סביבה וסיטואציה.
חדשות
כמה מילים שעוררו את מחשבתי:
"אבל בהשקיפנו לא על הרחבתו של מושג האימפוטנציה הנפשית, אלא על התגוונויות הסימפטומטולוגיה שלה, אי אפשר לנו שלא לשים לב, כי התנהגותו של הגבר בענייני אהבה בעולם התרבות של ימינו יש בה, בכללותה, מן הטיפוס של האימפוטנציה הנפשית. רק אצל משכילים מועטים מאוד-מאוד ממוזגות כהלכה שתי הזרימות, חיבה מזה וחושנות מזה; כמעט תמיד חש עצמו הגבר מוגבל בפעילותו המינית מטעמי כבוד האשה, ואין הוא מפעיל כוח-גברא שלו במלואו אלא בשעה שיש לפניו מושא-מין מושפל; ודבר זה יש לו עוד טעם נוסף, שמטרות המין שלו יש בהן רכיבים נלוזים, אשר אין הוא נוטל רשות לעצמו לספקם בבואו על אשה שהוא מכבד. אין לו עונג מיני מלא אלא אם כן מסוגל הוא להתמסר לסיפוקו בלא להתחשב בשום דבר, מה שאין הוא מעז לעשות, למשל, באשתו המהוגנת. ואזי צומח מכאן הצורך שהוא חש במושא-מין מושפל - אשה נחותה מבחינה מוסרית, שאין הוא חייב להתייחס אליה מתוך היסוסים אסתטיים, אשה שאינה מכירה אותו בנסיבות-חייו האחרות ואינה מסוגלת לחרוץ עליו משפט. בנפש חפצה מייעד הוא לאשה כזאת את כוחו המיני, ואפילו שמורה עמו חיבתו כולה לאשה נעלה בעיניו ממנה." ("על ההשפלה הכללית ביותר של חיי-האהבה"; זיגמונד פרויד)
"רגע שתק, היו לו פני מורה המציג שאלה לתלמיד מבטיח: 'כיצד יוכיח אדם אחד את שליטתו על אדם אחר, וינסטון?' וינסטון הירהר. 'על ידי שיגרום לו סבל,' אמר. 'בדיוק כך. על ידי שיגרום לו סבל. אין די בצייתנות. אם אינו סובל, איך תוכל להיות בטוח שהוא מציית לרצונך, ולא לרצונו שלו? שליטה משמעה גרימת כאב והשפלה. שליטה משמעה לקרוע לגזרים מוחות של בני אדם ולשוב ולאחותם בצורות חדשות על פי בחירתך. אתה מתחיל סוף סוף להבין איזה עולם אנחנו יוצרים?'" ("1984"; ג'ורג' אורוול)
"היכולת להפקיע עצמך מידי עצמך, להיות לכלי שרת, לציית צייתנות גמורה ומוחלטת במלא מובן המילה, יכולת זו, כך טען, אינה אלא צידה האחר של היכולת לרצות ולצוות. אין כאן שתיים אלא אחת, הטלת מרות וקבלת מרות מצטרפים לעיקר אחד, לאחדות שאין להפירה. היודע לצוות יודע לציית, ולהיפך. אין בזה אלא מה שיש בזה..." ("מאריו והקוסם"; תומאס מאן)
"האידיאל קנה לו שביתה בלתי מעורערת במחשבותינו. לא תוכל להיחלץ ממנו החוצה. תמיד תצטרך לחזור. אין בכלל חוץ; בחוץ אין אוויר לנשימה. - מנין כל זאת? הרעיון הזה יושב כביכול כמו משקפיים על אפנו, וכל מה שאנו רואים אנו רואים דרכם. לא עולה כלל על דעתנו להסירם." ("חקירות פילוסופיות"; לודוויג ויטגנשטיין)
"שכן האגו הוא בסך הכול אשליה של שליטה בשום דבר. ורק אלה שהיו מספיק שנים בפלנטה הזאת מבינים שלאורך כל חייהם היו להם הרבה תכניות, דאגות וניסיונות לכוון את החיים לכל מיני כיוונים. אבל כשמתקרבת עצימת העיניים לנצח, הם מבינים שמעולם לא שלטו בדבר. ואם עדיין נשארה בך תחושה קטנה ביותר שאתה מסוגל לשלוט במשהו, אתה מוזמן לעוד סיבוב. עד שתבין שאתה אינך השולט, אלא אתה הנשלט. וכפי שלא שלטת בתאריך המדויק שבו נתנו לך בחדר היולדות את המכה הראשונה בישבן ובכית, כך גם לא שלטת בפעם האחרונה שנשפת. מחדר היולדות ועד בית הקברות לא היה רגע אחד שבו שלטת במשהו. אולי היו רגעים מסוימים שבהם חשת שאתה שולט יותר או שולט פחות, אך אלה היו תחושות בלבד. וכל האגו כולו הוא בסך הכל אוסף עצום של תחושות. ואינני אומר לך שעם תחושות אי אפשר לבנות מדינה, אלא שעם תחושות אי אפשר לבנות שום דבר. ומה שאתה חושב שאתה זה בסך הכול תחושה אחת מטופשת." ("היוגה סוטרות לפטאנג'אלי"; יוגי רמהקרישננדה)
"המלחמה היא אבי הכל ומלך הכל, והיא עשתה אחדים אלים ואחדים בני אדם, אחדים עבדים ואחדים בני חורין." (הירקליטוס)
"דבר אחד מגרה את החיות יותר מהנאה, וזהו הכאב. בהשפעת העינויים חי אתה כבהשפעת עשבים מעוררי הזיה." ("שם הורד"; אומברטו אקו)
"...וכיון שעל פי רוב הגעתי לשעות מעטות בלבד, שמח הייתי לכל הזדמנות להיות לה למועיל, אם כדי לספק לה משהו, גדולה או קטנה, לצרכיה, ואם כדי למלא שליחות כלשהי בעבורה. והרי הגשת שירות מסוג זה היא אחד הדברים המרנינים ביותר העשויים ליפול בחלקו של אדם, כפי שאמנם משקפים לנו הרומנים הישנים של ימי האבירות בדרכם העמומה אך רבת העוצמה. אי אפשר היה להכחיש כי יש לה שליטה מלאה עלי, ורשאית הייתה להתגאות בכך. במקרה זה יכולים גם השולטים וגם הנשלטים לחוש עצמם מנצחים ולהתגאות בכך במידה שווה." ("מחיי: פיוט ומציאות"; יוהן וולפגנג גיתה)
"בתקשורת שאיננה רק בין תבונה לתבונה, בין רוח לרוח, אלא גם בין קיום לקיום, מהווים כל התכנים והערכים הבלתי-פרסונאליים רק מדיום. הצטדקות והתגוששות נעשות אז לאמצעים לא לצורך רכישת עוצמה, אלא להתקרבות איש אל רעהו. המאבק הוא מאבק של חיבה, בו כל צד מושיט לזולתו את כלי נשקו. ודאות שבקיום אמיתי מצויה רק באותה תקשורת, בה ניצבת חירות מול חירות בניגוד ובקשר ללא סייג, בה ההתנהגות עם הזולת היא רק גישוש, אך ברגע המכריע נדרש מילוי הדדי של חובות, ונשאלת כל שאלה שורשית. רק בתקשורת מתממשת כל אמת אחרת, ובה בלבד אני הנני עצמי, אני לא רק חי, אלא מגשים את החיים." ("מבוא אל הפילוסופיה"; קארל יאספרס)
" 'אני מוכן לעשות כל דבר', הוסיף כשהוא מסתבך והולך. כל דבר שתטילי עלי. יש ענפי ספורט המכאיבים לספורטאי - את יודעת. אך הפסד מכאובם יוצא בשכר חדוותם. זו גם הרגשתי. הייתי שוטף את הרצפה, לו זה היה מבוקשך.'
'אבל יש לנו כאן שואבי אבק', אמרה לנינה המזועזעת. 'אין זה נחוץ'.
'לא, בוודאי שאין זה נחוץ. אך יש מיני השפלה שאתה נוטל על עצמך באורח נאצל. הייתי רוצה ליטול על עצמי באורח נאצל. אינך מבינה לרוחי?' " ("עולם חדש, מופלא"; אלדוס האקסלי)
pussy aint nuttin but a skin on your bone; you can fuck it you can suck it you can leave it alone
(odb)
"אבל בהשקיפנו לא על הרחבתו של מושג האימפוטנציה הנפשית, אלא על התגוונויות הסימפטומטולוגיה שלה, אי אפשר לנו שלא לשים לב, כי התנהגותו של הגבר בענייני אהבה בעולם התרבות של ימינו יש בה, בכללותה, מן הטיפוס של האימפוטנציה הנפשית. רק אצל משכילים מועטים מאוד-מאוד ממוזגות כהלכה שתי הזרימות, חיבה מזה וחושנות מזה; כמעט תמיד חש עצמו הגבר מוגבל בפעילותו המינית מטעמי כבוד האשה, ואין הוא מפעיל כוח-גברא שלו במלואו אלא בשעה שיש לפניו מושא-מין מושפל; ודבר זה יש לו עוד טעם נוסף, שמטרות המין שלו יש בהן רכיבים נלוזים, אשר אין הוא נוטל רשות לעצמו לספקם בבואו על אשה שהוא מכבד. אין לו עונג מיני מלא אלא אם כן מסוגל הוא להתמסר לסיפוקו בלא להתחשב בשום דבר, מה שאין הוא מעז לעשות, למשל, באשתו המהוגנת. ואזי צומח מכאן הצורך שהוא חש במושא-מין מושפל - אשה נחותה מבחינה מוסרית, שאין הוא חייב להתייחס אליה מתוך היסוסים אסתטיים, אשה שאינה מכירה אותו בנסיבות-חייו האחרות ואינה מסוגלת לחרוץ עליו משפט. בנפש חפצה מייעד הוא לאשה כזאת את כוחו המיני, ואפילו שמורה עמו חיבתו כולה לאשה נעלה בעיניו ממנה." ("על ההשפלה הכללית ביותר של חיי-האהבה"; זיגמונד פרויד)
"רגע שתק, היו לו פני מורה המציג שאלה לתלמיד מבטיח: 'כיצד יוכיח אדם אחד את שליטתו על אדם אחר, וינסטון?' וינסטון הירהר. 'על ידי שיגרום לו סבל,' אמר. 'בדיוק כך. על ידי שיגרום לו סבל. אין די בצייתנות. אם אינו סובל, איך תוכל להיות בטוח שהוא מציית לרצונך, ולא לרצונו שלו? שליטה משמעה גרימת כאב והשפלה. שליטה משמעה לקרוע לגזרים מוחות של בני אדם ולשוב ולאחותם בצורות חדשות על פי בחירתך. אתה מתחיל סוף סוף להבין איזה עולם אנחנו יוצרים?'" ("1984"; ג'ורג' אורוול)
"היכולת להפקיע עצמך מידי עצמך, להיות לכלי שרת, לציית צייתנות גמורה ומוחלטת במלא מובן המילה, יכולת זו, כך טען, אינה אלא צידה האחר של היכולת לרצות ולצוות. אין כאן שתיים אלא אחת, הטלת מרות וקבלת מרות מצטרפים לעיקר אחד, לאחדות שאין להפירה. היודע לצוות יודע לציית, ולהיפך. אין בזה אלא מה שיש בזה..." ("מאריו והקוסם"; תומאס מאן)
"האידיאל קנה לו שביתה בלתי מעורערת במחשבותינו. לא תוכל להיחלץ ממנו החוצה. תמיד תצטרך לחזור. אין בכלל חוץ; בחוץ אין אוויר לנשימה. - מנין כל זאת? הרעיון הזה יושב כביכול כמו משקפיים על אפנו, וכל מה שאנו רואים אנו רואים דרכם. לא עולה כלל על דעתנו להסירם." ("חקירות פילוסופיות"; לודוויג ויטגנשטיין)
"שכן האגו הוא בסך הכול אשליה של שליטה בשום דבר. ורק אלה שהיו מספיק שנים בפלנטה הזאת מבינים שלאורך כל חייהם היו להם הרבה תכניות, דאגות וניסיונות לכוון את החיים לכל מיני כיוונים. אבל כשמתקרבת עצימת העיניים לנצח, הם מבינים שמעולם לא שלטו בדבר. ואם עדיין נשארה בך תחושה קטנה ביותר שאתה מסוגל לשלוט במשהו, אתה מוזמן לעוד סיבוב. עד שתבין שאתה אינך השולט, אלא אתה הנשלט. וכפי שלא שלטת בתאריך המדויק שבו נתנו לך בחדר היולדות את המכה הראשונה בישבן ובכית, כך גם לא שלטת בפעם האחרונה שנשפת. מחדר היולדות ועד בית הקברות לא היה רגע אחד שבו שלטת במשהו. אולי היו רגעים מסוימים שבהם חשת שאתה שולט יותר או שולט פחות, אך אלה היו תחושות בלבד. וכל האגו כולו הוא בסך הכל אוסף עצום של תחושות. ואינני אומר לך שעם תחושות אי אפשר לבנות מדינה, אלא שעם תחושות אי אפשר לבנות שום דבר. ומה שאתה חושב שאתה זה בסך הכול תחושה אחת מטופשת." ("היוגה סוטרות לפטאנג'אלי"; יוגי רמהקרישננדה)
"המלחמה היא אבי הכל ומלך הכל, והיא עשתה אחדים אלים ואחדים בני אדם, אחדים עבדים ואחדים בני חורין." (הירקליטוס)
"דבר אחד מגרה את החיות יותר מהנאה, וזהו הכאב. בהשפעת העינויים חי אתה כבהשפעת עשבים מעוררי הזיה." ("שם הורד"; אומברטו אקו)
"...וכיון שעל פי רוב הגעתי לשעות מעטות בלבד, שמח הייתי לכל הזדמנות להיות לה למועיל, אם כדי לספק לה משהו, גדולה או קטנה, לצרכיה, ואם כדי למלא שליחות כלשהי בעבורה. והרי הגשת שירות מסוג זה היא אחד הדברים המרנינים ביותר העשויים ליפול בחלקו של אדם, כפי שאמנם משקפים לנו הרומנים הישנים של ימי האבירות בדרכם העמומה אך רבת העוצמה. אי אפשר היה להכחיש כי יש לה שליטה מלאה עלי, ורשאית הייתה להתגאות בכך. במקרה זה יכולים גם השולטים וגם הנשלטים לחוש עצמם מנצחים ולהתגאות בכך במידה שווה." ("מחיי: פיוט ומציאות"; יוהן וולפגנג גיתה)
"בתקשורת שאיננה רק בין תבונה לתבונה, בין רוח לרוח, אלא גם בין קיום לקיום, מהווים כל התכנים והערכים הבלתי-פרסונאליים רק מדיום. הצטדקות והתגוששות נעשות אז לאמצעים לא לצורך רכישת עוצמה, אלא להתקרבות איש אל רעהו. המאבק הוא מאבק של חיבה, בו כל צד מושיט לזולתו את כלי נשקו. ודאות שבקיום אמיתי מצויה רק באותה תקשורת, בה ניצבת חירות מול חירות בניגוד ובקשר ללא סייג, בה ההתנהגות עם הזולת היא רק גישוש, אך ברגע המכריע נדרש מילוי הדדי של חובות, ונשאלת כל שאלה שורשית. רק בתקשורת מתממשת כל אמת אחרת, ובה בלבד אני הנני עצמי, אני לא רק חי, אלא מגשים את החיים." ("מבוא אל הפילוסופיה"; קארל יאספרס)
" 'אני מוכן לעשות כל דבר', הוסיף כשהוא מסתבך והולך. כל דבר שתטילי עלי. יש ענפי ספורט המכאיבים לספורטאי - את יודעת. אך הפסד מכאובם יוצא בשכר חדוותם. זו גם הרגשתי. הייתי שוטף את הרצפה, לו זה היה מבוקשך.'
'אבל יש לנו כאן שואבי אבק', אמרה לנינה המזועזעת. 'אין זה נחוץ'.
'לא, בוודאי שאין זה נחוץ. אך יש מיני השפלה שאתה נוטל על עצמך באורח נאצל. הייתי רוצה ליטול על עצמי באורח נאצל. אינך מבינה לרוחי?' " ("עולם חדש, מופלא"; אלדוס האקסלי)
pussy aint nuttin but a skin on your bone; you can fuck it you can suck it you can leave it alone
(odb)
תאריך עדכון
13 ביוני 2019
תאריך הצטרפות
8 באוק׳ 2004