בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

רגעים מהחשיכה

לפני 4 שנים. 20 באפריל 2020 בשעה 14:07

Melting Ice Cream

“You seem restless tonight,” I said, as we sat down for dessert.

“Oh, it’s nothing really. It’ll pass. Just pour me another glass of wine,” she replied with a wry smile. “But if you’re really concerned for my well-being–lift up my skirt, bend me over this table, and fuck me until the ice cream melts.”

 

Michael Faudet

לפני 4 שנים. 14 באפריל 2020 בשעה 19:28

השדים שבי...
אלה שגורמים לי לרצות לפנגר משהי במקום ציבורי ולהרגיש את הכוס שלה מתכווץ, נוזל על האצבעות שלי. אלה שניזונים מהאורגזמה הנאנקת שלה.
האלה שגורמים לי לכבוש את פיה עם איברי הזקור, למלא אותו, לדפוק אותו בחוזקה.

אלא שגורמים לי למשוך את שערה ולסטור בפניה להטיח בה שהיא שלא יותר מזונה קטנה!
שהיא לא שווה יותר חוץ מה הפה המוצץ שלה !שהיא נועדה רק למטרה הזו בחיים!

השדים שניזונים מהמראה של הזרע שלי מרוח ביחד עם המסקרה השחורה שלה!
אלה השדים שאני מנסה להחזיק חזק בתוכי...כמו בקבוק אטום שתכף יתפוצץ...

ואת...ידעת לפתוח את הבקבוק,

לעטוף את עצמך בשדים שלי...

לפני 4 שנים. 20 במרץ 2020 בשעה 22:16

למרות שאני יודע ששנינו רוצים לצלול אל התשוקה האפלה שבתוכך. אנחנו לא יכולים להתחיל ככה סתם. לא, אני צריך להכין אותך תחילה.

תני לי להפשיט אותך לאט ולכסות את הגופך היפה שלך עם נשיקות.

תני לי לנשק אותך במקומות שאת לא רגילה להם.

תני לי לעורר את עצביך ולגרום לשערך לסמור.

תני לי להחליק את הידי על עורך, על גופך החשוף והפגיע,

תני לגעת בך עד שרגליך לא יפסיקו לרעוד, עד שהגניחות יעלו מפיך,

תני לי לגעת בך ולקחת אותך רחוק יותר מעונג,

תני לי לשחרר אותך מהמחשבות שלך, מהשלשלאות  שכובלות אותך... אני אדאג לך הלילה.

אני אתן לך את מה שאת זקוקה ורוצה, לפני, במהלך ואחרי.

לפני 4 שנים. 9 במרץ 2020 בשעה 20:20

זה היה יום אחרי שנחתתי בארץ שמצאתי את עצמי צועד לתוך משרדיה. 

הצגתי את עצמי מול העוזרת האישית שלה. ״קרן עם משהו בפגישה?״

״לא״ ענתה העוזרת בהיסוס מופתעת מהאסרטיביות שלי עוקף אותה לכיוון דלת המשרד. ״אבל היא עסוקה...אתה לא...״ היא ניסתה אבל ידי כבר לחצה על ידית המשרד.

״זה בסדר״ הסתכלתי עליה במבט תקיף ״הסמנכ"ל רק ביקש שאעדכן אותה בפרויקט שלנו, נכנסתי פנימה וסוגר את הדלת מאחוריי. 

״אני עסוקה״ נשמע קולה מבט למסך המחשב, בעודה מתקתקת במהירות ועוברת במקביל על ערמת ניירות הממוינים ע״י מדבקות צבעוניות.

״שלום״ עניתי לה שכבר חציתי את קו שולחנה. היא הרימה את עיניה בהפתעה למשמע קול אותו לא ציפתה לשמוע.

״מה אתה עושה פה?״ קולה צרוד מהרוק שנתקע בו.

היא ניסתה לקום לעברי אך בתנועה מהירה הפלתי אותה בחזרה אל תוך כיסא המשרדי שלה. כפות ידי אחזו באמותיה והצמידו אותן בחוזקה למשענות הכיסא בעדי רוכן מעליה ומסתכל עמוק אל תוך עיניה.

״הבטחתי לבקר אותך״ סיננתי בשקט מבין שפתיי.

״אתה מטורף, השתגעת...מה אתה עו...״ מילותיה נבלעו אל תוך שפתיי שנצמדו אל שפתיה משתיקות אותה. הרגשתי אותה מנסה להתנגד, מנסה להשתחרר מאחיזתי אך  אצבעותיי סוגרות ולוחצות היטב עד כדי שראיתי את הכאב בעיניה. יכולתי להרגיש את עור זרועותיה נמתח בין אצבעותיה עד שיכולתי להרגיש כמעט את כלי הדם הקטנים נקרעים. הרגשתי את שפתיה לרגע נרפות נכנעות...אך שבריר שניה לאחר מכן...היא הסיטה את ראשה

״מה אתה עושה ?!״ לחשה בעוצמה.

שחררתי את ידה האחת ואחזתי בחוזקה בגרונה ובלסת התחתונה, הסטתי את ראש ומבטה חזרה למרכז, מכריח אותה להביט בי, לתת למבטי לחדור פנימה עמוק לתוכה.

היא ניסתה לדחוף אותי עם ידה הפנויה אל ללא הואיל, פיזית תמיד הייתי גדול ממנה. אחזתי על גרונה התהדקה.

״די, שחרר אותי״׳ נשמע קולה קלוש. יכולתי להרגיש היטב את הולם הדופק המהיר בצווארה בין אצבעותיי.

״שקט!״ לחשתי אל תוך אוזנה תוך כדי שאני רוכן לעברה, שפתיי נסגרות על תנוך אוזנה נושכות בעדינות לאט לאט.

״די לא פה...״ שוב היא ניסתה להתנגד מנסה להחליק את ידיה מאחיזתי ולדחוף אותי בידה השנייה. אך התנגדות שלה הייתה חסרת תועלת, כמו לנסות לדחוף קיר בטון.

ישרתי את ראשה ואת מבטי אליה.

״מי את שתגידי לי מתי ואיפה לבוא אליך ?״ שאלתי בקול אסרטיבי.

״את יודעת שאני יכול לעשות בך כרצוני ?״  התרסתי בה.

״לא, אתה לא!״ היא לחשה

אחיזתי בגרונה התחלפה בסטירה מצלצלת לפניה.

ישרתי שוב את ראשה אליי שפניה מופנות אליי.

״אני בתוך המחשבות שלך, אני שולט בהן, שולט דרכן בגוף שלך״ המשכתי.

״אתה לא!״׳הפעם האמרה זאת בקול חלוש יותר פחות אסרטיבי.

שוב גב כף ידי סטרה ללחיה השנייה, בחוזקה.

״את עלה נידף, ואני הרוח...אני אקח אותך לאן שאני רוצה, אני יכול להרים אותך למעלה ואני יכול להוריד אותך למטה״  הפעם לא חיכיתי לתגובה וסטרתי שוב לחייה המאדימה.

אחזתי בשיער השחור ומשכתי את ראשה לאחור...לחוחית של דמעות כבר עלתה בעיניה.

״אני המצפן לנשמתך, רק בזכותי את יודעת לאן ללכת״ לחשתי ברכות אל תוך אוזנה מצמיד את לחי לפניה מלטף במגע מנחם את לחיה השנייה עם מגע העדין של אצבעותיי.

״את הילדה הקטנה שרוצה לרצות? נכון ?״ המשכתי לוחש ברכות לאוזנה

ראשה נד קלות.

המבט השותק שלה אמר הכל.

״את רוצה לרצות אותי, כי עמוק בפנים את יודעת שבלי הכרה שלי, את כלום, לא שווה כלום.״ אמרתי תוך כדי שידי השמאלית משחררת את אחיזה מידה ומחליקה עמוק אל בין רגליה. הרטיבות בתחתון שהסגירה את סערת הרגשות מתחוללת בתוכה.

חייכתי אליה ברכות, מחליק מטה את אצבעותיי ברכות על לחיה, בעוד ידי השנייה במיומנות מהירה הסיטה את התחתון הרטוב ומחליקות פנימה אל תוך הכוס הרטוב שמזמן נכנע למילותיי.

״אתה רואה…הגוף שלך כבר נכנע...״ הטחתי בה.

״עמוק פנים את יודעת שאת רוצה לרצות אותי, מפחדת לאכזב, הרצון שלך להיות מושלמת בהכל, גם בשבילי לא ייתן לך מנוח עד שתזכי בהכרה ממני שאת שווה משהו בשבילי...״

ידי אחת ממשיכה ללטף אותה ברכות לאורך צווארה הענוג, ואצבעותיה של ידי השנייה  נסוגו לאט לאט החוצה מאיברה החם.

המשכתי להתבונן בה, יושבת שם, נשימותיה כבדות, איפור שחור מרוחך מתחת לעיניה. אצבעותיי החלו לסגור לאט לאט על צווארה, חונקות, סוגרות עליו כקולר, ובתנועה מהירה החלקתי שוב את אצבעותיי פנימה לתוך הכוס הרטוב. אגנה הגיב לתנועה המהירה ונדחק מעלה מאפשר לאצבעותיי לחדור עמוק יותר ואנקה חלושה השתרבבה מגרונה החנוק.

״בבקשה...לא פה משיהו עלול להיכנס...״ היא לחשה בתחינה. אני המשכתי בשלי מתעלם ממנה, אצבעותיי המשיכו להחליק פנימה וחוצה אחיד ומהיר, עמוק וחזק  תוכך כדי שאני לוחץ על הדגדגן שלך. מגביר את הקצב עוד ועוד.

״אני בתוכך...את יודעת שאין טעם להתנגד רק להיסחף ולרצות אותי...נכון ? ״ אני שואל בפעם האחרונה דוחק את אצבעותיי עמוק פנימה שוב.

התגובה של גופה לא איחרה להגיע כשרגליה נסגרו בחוזקה על אצבעותיי שבתוכה והאורגזמה שטפה את כולה, הדמעות החלו לזלוג מעיניה.

החלקתי את אצבעותיי הרטובות החוצה ממנה תוך כדי שאני מפשק את רגליה הרפויות.  ידי מחליקות מתחת לחצאית שלה, אוחזת בתחתוני ומושכות אותם מטה, מחליק החוצה רגל ועוד רגל, מותיר אותה ישובה, מעט חשופה. חיוך קטן חומק מזווית הפה שלי, בעוד מחליק את אצבעותיי הרטובות, ממיצי התשוקה שלה, על שפתיה היבשות.

״אנחנו עוד ניפגש״ אמרתי דוחף את התחתון הרטוב לכיס מכנסי…״את תרצי לקבל אותו בחזרה״ אני מחייך ופונה לצאת מהחדר מותיר אותה שם בחדר.

לפני 4 שנים. 2 במרץ 2020 בשעה 20:54

העיניים שלה חשופות.

עבורה זה כמו להיות עירומה. יותר מעירומה.

היא יודעת שאני יכול לראות את כולה דרכן.

בהתחלה, היא ניסתה להשפיל מבט, להביט לצדדים, שלא אראה את הכל, את תחושותיה, את מחשבותיה, את רגשותיה.

אבל עכשיו, מישירה מבטה אליי מלמטה, מאפשרת לי ראות הכל דרך עיניה.

עכשיו היא עירומה…עכשיו היא חשופה…עכשיו היא בטוחה.

לפני 4 שנים. 28 בפברואר 2020 בשעה 16:07

When you order me to cum,
my body cannot resist.
It is simple,
climax,
burning,
shaking,
collapsing,
Proves to you,
your ownership,
On me,
On him,
On the heartbeat,
which accelerates every second.
When you're just,
approaching,
and I can not,
to fight.
In this impulse,
I just need,
to cope,
to spread legs,
to be a satisfying hole.
To thank you,
for being,
for the pain,
for the pleasure.
To thank you,
Especially,
to you,
so smart,
and loving.

לפני 4 שנים. 20 בפברואר 2020 בשעה 16:27

"To slap you,
is to touch you.
 Scream for mercy.
 Beg for more.

To bite you,
is to kiss you.
 Tied and tethered,
 on the floor.

To loath you,
 is to love you.


Pretty princess.
 Dirty whore."


~ Michael Faudet

לפני 4 שנים. 18 בפברואר 2020 בשעה 15:19

Let there be light...

In the dark, where I first saw her

Alone ... a wondering soul ...

Walking by... lost... looking for ...

Let there be lightש...

I lit a little light ... for her ...

Lighten her way ...

Above the Abyss ...

Let there be light...

There is no longer a darkness on the face of the earth ...