בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אש נוזלית

אל תשחקו באש..
זה עלול להיות מסוכן.
לפני 5 שנים. 9 בפברואר 2019 בשעה 12:48

חושב שזה כל כך פשוט? 

מתוק שאתה.  

 
חושב שהיא יוצאת מול כל אחד? 

תמים משהו. 

 
חושב שהיא תצא מולך כי ביקשת? 

תחשוב שוב. 

 
הסאבית. היא בכלל מלכה אמיתית. 

או יותר נכון ילדה בת 5 עם כתר על הראש.. 

מתחיל מבין מי היא? 

 

אין לה שום צורך לצאת לאוויר העולם סתם ככה. 

היא רואה הכל מרגישה הכל. 

אי אפשר להסתדר מפניה.  

 
יש לה את כל הצורך לצאת מול גבר מדוייק. 

גבר שחזק מספיק כדי להיות רגיש מספיק. 

גבר שמספיק בטוח בעצמו כדי לא לגעת בה מהר מידי. 

גבר חכם. שיודע שאיתה.. 

זה עיניין של פיתוי. 

עיניין של תשוקה. 

עיניין של רגש. 

 
אם יש לנו צורך סתם בפורקן.. 

בשביל זה הלהבה פה.. 

 
הסאבית שמורה ל מדוייק. 

 
זה ברור? או ללכת להביא דף ועט לצייר לך? 

🔥

לפני 5 שנים. 9 בפברואר 2019 בשעה 1:29

הרבה זמן שהשתקתי אותה..

יותר מידי זמן. 

 
הנפש יודעת מה נכון לה. 

מה מקומה. 

 
הסאבית צורחת לי מבפנים. 

משתוקקת לצאת. 

להרים תחת למעלה, ראש למטה. 

משתוקקת לכאב. עבורך. עבורה. 

כמהה לתשוקה. לאמת. 

 
אבל היא.. היא תצא רק מול זה שיהיה ראוי. 

וכן. הוא צריך להיות ראוי. מדוייק. 

זה שבמטב יפרק אותה מנשקה.

מכל המניירות. 

מכל שריטות העבר. 

מולו היא תעמוד עירומה בנפשה. 

 
אבלללל עד שהוא יגיע.. 

שחררתי את הלהבה  קצת לשחק.. 

היצר בוער. בועט. 

והפורקן היה פשוט נכון. 

 
הלהבה משתעשעת לה ברצון להשתמש. 

לבקש את מה שהיא ראויה לו. 

פשוט לקחת. 

 
אז לא. 

אין כאב שאני צמאה אליו. 

אין התמסרות שורטת. 

אין את כל הטירוף. 

 
בנתיים הלהבה תשחק לה עם מה שהיא לוקחת 

עד שיגיע המדוייק. 

הוא כבר יעיף ללהבה את הכתר מהראש ויגרור את הסאבית החוצה מהשיער.

 

עד אז.. משחקת באש.. 

🔥 

לפני 5 שנים. 30 בדצמבר 2018 בשעה 20:54

אתה.. 

כן, אתה.. 

תסכל רגע למטה.. 

רואה אותי? להבה קטנה שאני? 

אתה רואה. אני יודעת. 

שולח לי מידי פעם חמצן כדי להמשיך לבעור. 

כנראה שעשיתי משהו נכון. 

תודה שאתה אתה. 

שאכפת לך. 

שדואג שאמשיך לבעור. 

אהבה אתה.

🔥 

לפני 5 שנים. 30 בדצמבר 2018 בשעה 18:27

להבה לא ״פורחת״ בגשם

הוא מחליש אותה, 

הוא מקטין אותה, 

הוא מדכא אותה, 

הוא עלול להעלים אותה. 

 

בוא, אתה..

זה שיעיז לשחק באש. 

תהיה חומר הבערה שלה.  

תן ללהבה לגדול ולחמם

תראה אותה במלוא תפארתה. באדומים והכתומים 

ואז תחנוק עם ידך הגדולה

את כל האוויר ממנה. 

עד שניה לפני שהיא גוועת

עד שניה לפני שהיא חודלת מהלתקיים.

 

עכשיו תחזיר את האוויר שוב,

כך שהלהבה תבין.

 

רק ביידיך קיימים החיים.  

 🔥

 

לפני 5 שנים. 29 בדצמבר 2018 בשעה 18:41

אחחח הלוואי וזה היה פה.. 

תמונה של ציצים. 

הלוואי והייתי מקבלת סיפוק מליקיים ותגובות.

הייתי מעלה תמונת תחת עסיסי עם חוטיני לבן המחמיא לתחת השחום שלי.

או תמונת שדיים שופעים. משוחררים או נלחצים כנגד חזיית תחרה שחורה.  

אני הריי זונת צומי. אז למה לא כל צומי? 

למה? 

כי אני צורכת רק אמת. טהורה. שורפת. מכלה.

פחות מזה זה פשוט לא מעניין.

🔥  

אין פה ביקורת על אלו שכן מפיצות תמונות ציצים. להיפך. רק קינאה. 

לפני 5 שנים. 29 בדצמבר 2018 בשעה 16:54

זה שאני שותקת, 

לא אומר שהשקט שורר. 

 

חשבת שתוכל להעניק לי אותו כל כך מהר? 

הלוואי.. 

🔥

לפני 5 שנים. 25 בדצמבר 2018 בשעה 12:05

הצורך לשלוט לא שלי. 

 
אל תתבלבלו. 

אני שולטת. 

מול כל העולם. 

 
הריי אני אש. יסוד טבע. 

נעה בהחלטיות. נחישות. 

מכלה כל מה שעומד בדרכי ולא מזין אותי. 

 
גם מולכם אני שולטת. 

אוספת אותכם, כל שבוע מחדש. 

בודקת. מסננת. 

אם ממש מתחננים מעבירה למציאות. 

וגם אז משעממת מהר. 

 


לא קל ללבות להבה כמו שחושבים. 

לא קל להכניע סופה כמו שחושבים. 

 

הצורך לשלוט הוא לא שלי. 

 
אבל עד שתגיע. 

תלבה את הלהבה. 

תכניע את הסופה. 

 


עד אז, שלטון האש ימשיך. 

 🔥 

ואלי אתה כבר כאן? 

לפני 5 שנים. 25 בדצמבר 2018 בשעה 9:19

להבה. 

קטנה. לוחשת. 

מדהימה וקסומה. 

 

היכולת שלה לחמם. לעטוף. 

היכולת שלה להכאיב. לשרוף. 

 

היא רק להבה קטנה. 

 

קיים אחד. הכוח אצלו.

 ללבות אותה. להעצים. להפוך אותה לכוח טבע. 

 

קיים אחד. הכוח אצלו. 

להעלים. לכלות. כלא הייתה. 

 

אוויר. הכוח שלו להפוך להבה לאש מדהימה או פשוט לכבות אותה. 

 

האם אתה האוויר שלי? 

🔥

לפני 5 שנים. 24 בדצמבר 2018 בשעה 14:52

לא בעלת הרס עצמי. 

להבה ,נכון. 

עלולה לגדול ולשרוף. נכון. 

אך לאורך חיי אני נוטה לחמם. 

לא לשרוף. 

 


והינה עכשיו. 

שורפתתתתת כל יום מחדש. 

כל רגע כל שניה. 

שורפת את עצמי מפנים. 

כל התנגדות שאני משחררת אחת אחרת צצה. 

 


אתה שם אני פה. 

טוב נו שטויות מזה שעה ומשהו נסיעה. 

 


אתה דינוזאור, אני ילדונת. 

אחח כמה שזה היה קשה לעבור ולהשלים עם ההתנגדות הזאת. אבל גם היא סוג של מאחוריו. 

 


והיום יש לי כבר חדשה. 

אני ואתה.. אנחנו לא חיים באותו עולם. 

אני פשוטה. אתה? אתה כל כך הרבה. 

 


מפחדת לחשוב מתי תראה שאני עוד להבה קטנה מבין המון להבות. 

לא אדומה במיוחד. 

לא כתומה במיוחד. 

לא חמה במיוחד. 

 


או אולי אתה רואה משהו שאני לא? 

 


ואני בכלל  אש נוזלית? 

 
🔥

  

 

לפני 5 שנים. 23 בדצמבר 2018 בשעה 5:43


סיימת לרחם על עצמך? 

סיימת ללטף את הפצעים שלך? 

סיימת לרקוע ברגליים? 

סיימת לבכות? 

סיימת לתת לכל ההתנגדויות שלך מקום? 

 
סיימת עם התירוצים? 

 
אה לא? חבל. 

 
עכשיו קומי! 

או יותר נכון רדי לברכיים. 

ראש על הרצפה. 

ועכשיו נשימה עמוקה. 

 
נגמר הסרט שלך. 

 


את חוזרת לעצמך. 

זאת שיודעת שמגיע לה את כל העולם.

לא עוד שבוע. 

לא מחר. 

עכשיו. 

 


מציתה את הלהבות מחדש! 

🔥