אז החל בוקר קסום בסימן אירועי הערב הקודם...
הלכתי לארקפה ברוטשילד, עובדת חיננית קיבלה את פני באיחול יום אהבה שמח.
"תודה" עניתי מחוייכת וביקשתי הפוך חזק בלי קצף לקחת (כמובן לקחת... לא ניתן להפסיק את מרוץ החיים)
נכנסתי ל- AM-PM גם שם קיבלה את פני מוכרת חיננית והציעה שוקולד... ליום האהבה.
בעודי פוסעת לעבר העבודה קיבלתי עשרות הודעות...
חשבתי לתומי, היתכן שבבקרים אני מבוקשת?
מסתבר שלא!
עשרות הודעות מרשתות שונות שמבקשות לאחל לי "יום אהבה שמח"
רשת סבון של פעם מאחלת לכם יום אהבה שמח ומזמינה....
לאוקסיטן, אינטימה, ריבר, אלדו.. והרשימה עוד ארוכה.
וכל הודעה והודעה, אני מתאכזבת מחדש שאין לי עם מי לחגוג את יום האהבה.
לפתע קיבלתי הודעה מדואר ישראל... כמה *שמחתי* לראות שזאת הודעת האיום הרגילה שלהם.... שאם לא אקח את המשלוח הוא יוחזר תוך 4 ימים.
תודה לדואר ישראל, באמת שלא חשבתי שכה אעריך אתכם...
המשכתי במרוצת החיים ותהיתי איך "טיב טעם" טרם שלחו הודעה וכמובן...(חבל שלא ביקשתי מליון דולר) ההודעה הגיעה.
בעבודה יושבת שוברת את הראש על נטישה. ולפתע מבצבצים במלואם עובדי משאבי אנוש, שמחים ומרוצים מחלקים סוכריות ומאחלים.... יום אהבה שמח!!!!!!
.דאמט.
באתי לחברתי שכנראה חכמה ממני שבעתיים והתבכיינתי לה.
והיא רק אמרה... "איפה היית בשנה שעברה ביום האהבה?"
ואני עניתי עם הגרוש הרשע מרושע...
ולפתע הבנתי, שיום האהבה שלי הוא יום של שיחרור... אני חופשייה ומאושרת.
יום האהבה הכי טוב שהיה לי שנים.
ושוב תודה לדואר ישראל