לפני 5 שנים. 7 באפריל 2019 בשעה 11:41
איך אני מתה על תל אביב הניגודיות המיוחדת שלה...
מסעדה פלצנית שבה אוכלים ביידים על נייר ומשלמים כאילו אכלתם כעת בסכו"ם מזהב טהור.
לידה מספרה ישנה שנראה שכאילו לא פסחו עליה השנים.
משרדים מפוארים בהם המעלית משגרת אותך 40 קומות כאילו אנחנו בסרט של גברים בשחור.
ומצד שני בתי משרדים מעופשים מעלית עייפה וריח קשה, אך שם ניתן למצוא אוצר אמיתי.
ביום שלישי המבחן הגדול.
אני מתרגשת וחוששת... החלטה גורלית.
ביום שלישי... יתכן שהאמון שלי בעם ישוב.
שתוצג בפנינו שוב הבחירה.
האם לאכול מעץ הדעת?
הגיע הזמן שנדע שנאכל ולא נצטער ולא נתנצל....
כי באמת הגיע הזמן שנדע.
ואני אוכל ממנו בתאבון רב.
למען עתיד טוב יותר
