לפני 5 שנים. 7 באוגוסט 2019 בשעה 14:27
אתה לפני שהיית.
אתה המפואר והמדהים.
זה שאהבה נפשי מתדפק בדלת...
ומבקש לשוב.
כאילו ידעת שאני צריכה, שאני רוצה לצאת ולשכוח ממישהו אחר.
אתה מתייחס אלי כל כך יפה, בכפפות של משי
הוד והדר.
חושש שאשבר.
אליטה ונילית גרמנית מיוחדת שכמוך (מרקס, תירגע...)
מדלגת בין המייצרים. עוברת את הגבול.
אך מרגישה בטוחה. איתך.
אני חוששת לראותך, אני יודעת שהכל ישוב.
אך אני רוצה, נמשכת כמו Rammstein לאש
וכשמש בתל אביב דום וירח בעמק הרוטשילד
אני אפתח את ידי ואשביע לכל חי רצון.
פותחת את ליבי אליך.
אהוב שמזמן היה.
ושב....