סופ"ש האחרון היה אחר.
שמחתי לבלות עם הגורה, אכלנו טוב. צחקנו. ראינו מסך יחד, עשינו פיקניק והתפשטנו בטבע.
אבל... הסשן שתוכנן על ידי לא היה מוצלח לגמרי.
מוגזם.
עמוס מידי.
ארוך מידי.
בתור שולט נכנסתי לספייס שלי ולא שמתי מספיק לב לכלבה (זה היה הסשן שהגורה ביקשה- רצתה להיות "כלבה") שהייתה תחת רגלי.
היה לה לא נוח. כאב לה.
מתפקידי לאפשר את אי הנוחות שתכננתי בלבד ולא כל אי נוחות אחרת.
פישלתי שם.
ואם זאת, היו כמה רגעים מיוחדים ויצאו כמה תמונות יפות, בייחוד הטוסיק היפה של הגורה עם הכיתוב :
"החור של האדון" ו "כלבה טובה" עם חץ המורה אל החור האחורי.
אחרי שהאבק ירד, התובנות הגיעו ממנה וממני.
אני כבר יודע לחכות לתובנות הללו, לא לדרוש אותן לפני הזמן שלה ושלי.
אמרתי לה שכמו נמלים שמחפשות את השביל באמצעות המחושים, כך גם אנחנו , נלך בזיגזג על השביל שניצור לנו.
ונדע לתקן לפעמים הבאות, פעם ימינה ופעם שמאלה.
החלטנו שננסה לעבור לסשנים קצרים, ספונטניים יותר ופחות עמוסים.
ושסופי השבוע לא יושתתו רק על הדבר הזה. מה שיאפשר לנו לצאת, לבלות זמן ונילי יחד.
אמרתי לה שהיה לי קצת קשה אחרי הסשן, היה לי דרופ כזה כשצפיתי בחומרים שצילמתי.
לא אהבתי את מה שראיתי.
לא אהבתי להתייחס אליה ככלבה, במבט מרחוק.
ואני לא חושב שה"כלבה" שהיא דמיינה, היא אותה "כלבה" שאני דמיינתי.
hance , פערי ציפיות...
הודעתי לגורה שלא אסכים להתייחס אליה כך , לפחות לא בקרוב.
אני רוצה אותה בחיי.
ואני מוכן להשקיע מה שנדרש , בכדי שהגורה שלי תהיה מאושרת.
