סיימתי אימון בתשישות , כולי כמעט חצויה . מבול החל לרדת ולא ריחם גם על אחרון עוברי האורח שניסו ביצירתיות כושלת לאלתר איזו מטרייה .
מזל שלי יש כובע פרווה , התנחמתי ומיד הצטנפתי מתחת לריפוד הרך .
הגעתי לתחנה והרשתי לאיבריי להתפזר בנוחיות על ספסל התחנה . מכוניות עברו מולי והנהגים תקעו בי מבטים . מיניבוס עבר והנהג לא היה מתואם עם ההגה, וראשו בדיוק עשה פרסה חדה לכיווני . זה רק עניין של זמן עד שראשו היה נעקר מהחלון . בפיזור נפש מהר ניסיתי לבדוק אם משהו לא בסדר . אני קצת גוררת מבטים ועוד ביום מבול . אבל דווקא הכל היה בסדר . .. טוב אולי סתם בלטתי בנוף המעונן ....:/
סקודה כסופה נעצרה מולי באיטיות .
ת״יעלי מה נשמע ?״ הצצתי לכיוון הנהג וראיתי שם מכר רחוק . ״היי מה איתך״ הוא הציע לי טרמפ ואני כמובן בירכתי על ההצלת נפשות .
פטפטנו מעט על הא ועל דא . ואז הוא הביט בי ובקול נמוך אמר לי שאני נראת מושכת כל כך .
חייכתי בביישנות .
גופי העלה אדים של חום . כלפי חוץ לא שידרתי כלום אבל ביני לבין עצמי תהיתי בשוק מהקלות שבה ניתן להמיס אותי .. שיש קוד מסוים לתוכנה .
רציתי להישאב ... רציתי . הסתכלי לכיוונו בפיתוי והוא התחיל לטייל עם אצבעותיו על השמלה שלי .
בום עצרתי . משהו בי רצה לעלות הבייתה עם התחושה המלאה הזו ... העשירה בתשוקה מתפרצת שניתזת לכל עבר וממלאה את חיותי באור של קסם . .. הןא לרגע התבלבל ולא הבין את המהלך . אבל חייכתי ואמרתי לו שפשוט אני ממש ממהרת . כמובן חייכתי ואיחלתי בחום שבת שלום .
שובבונת .
