סורבה תות

טיילתי לתומי בין שדרת החנויות הנושקות לאזור ז׳בוטינסקי , כשידיי מרשרשות שקיות ממותגות.

החצאית שלי המתוקה (התמימה למראה היתי אומרת) , לא הסגירה ולו במיקצת את אשר התרחש מתחתיה . 

״חחח״ צחקתי בלב ועל שפתיי התגנב חיוך ממתיק סוד . 

20 דקות לפני : 

״כחחחחח״ , ורשת ארוכה נפערה בגרביונים שקניתי רק בבוקר רחמנה לצלן .

״כחחחחח״ עוד רעם התיר את הדממה הרוויה באוויר נוטף לחות של חרמנות נעימה.

3 אצבעותיו חדרו למערתי כ-תרות אחר מטמון עתיק .

אהההההה. אההההההה . שמעתי את עצמי מתמסרת ומאבדת שליטה .

כמו חיה מורעבת לקחתי את 2 ידי ובתשוקה יוקדת - שוב בקעתי את הגרביון שעטף את ירכיי. פישקתי רגליי כמה שרק יכולתי , הבטתי בגרביונים הקרועים לרווחה ובאיברי הרך נוטף הלחות ,,,מממממ כמה זה טוב  . פשוט זונה קטנה .

_{יאלה . לכי עכשיו הבייתה .} 

_{הורדתי את החצאית , נעלתי את נעליי, אחזתי בשקיות שלי והנעתי את גופי חזרה אל המציאות .} 

_{* גילוי נאות -אין בכוונת המשורר לעודד/להמליץ על גרביונים פעורים כהלבשה תחתונה ☺️}