״כשאתה מושך בצד אחד של המפה בשולחן, בצד השני היא תמיד תהיה חסרה״
***
כשהייתי ילדונת - רק הייתי ילדונת . בלי העמוד שדרה המגן שיש ברשותי היום .
אבל היום - כשהנני כבר ״בנויה״ ממסע החיים ובמזוודתי מגוון כלי מלחמה שליקטתי בדרכי, -אנוכי כבר אינה ילדונת .
אז מה יותר משתלם לי להיות ? הילדה היא רק ילדה ...ממממ זה מסוכן מידי !!! ולהיות רק ״חזקה״ עם כלי המלחמה ? זה מעט קשוח לי מידי . . מה יותר טוב ? להלחים את 2 הניגודים יחדיו . זו הפעולה האולטימטיבית. היום יש לי את הביטחון להישלט כי אנוכי יודעת שאינני רק ילדונת . בתוכי יש לי את החרב ואת המגן (אינני צריכה כמובן להשתמש בהם ,אולי רק בשעת סכנה , אבל הידיעה שאני ״מאובטחת״ נותנת לילדונת שבי את הקרקע הנוחה . הקרקע הבטוחה ש-הכל יהיה בסדר. את יכולה להתמסר ....
לא יקרה לך שום דבר רע .
הילדה שבך נתמכת עם האישה הבוגרת שפוקחת עלייך עיניים לראות שהכל בסדר.
