אדם נולד נקי . טהור .
מתחיל לגדול . זהו - הוא כבר ילד . זה השלב שבו יתחילו להשתרש דברים .
הדברים הרעים , הקשים ,המנחוסים , ובעצם כל דבר שבו לא היה אלוהים - כל אותם הדברים הללו - הם עומדים להיות לו המוקש החזק בהמשך החיים .
ואז בנאדם מגיע לגיל מבוגר .
היצרים שלו , הפאקים שלו , החסימות שלו- אלו הם תוצאות החוויות הרעות של חיוו המוקדמים .
אדם מתחיל לשחזר דברים .
הוא מתחיל לראות את הקשר הברור בין היצרים ,החסימות , הפאקים - למקומות בילדות ששם לא היה שום אלוהים .
בבגרותה - היא תשים לב שכל הזמן עניין המראה החיצוני מנהל אותה . היא תמיד תרצה להרשים , לתת ״שואו״. העניין הזה הוא המוקש גדול בחייה ומפריע לה ללכת ולהתמקד בדברים החשובים . - בדברים שבאמת יועילו לה ויקדמו אותה בחיים .
היא חוזרת אחורה לילדות ומנסה לגלות את המקום שבו לא היה אלוהים בחייה .
חוסר תשומת לב שחוותה , דחייה מחברייה לכיתה , הרגשת הניכור וההתעלמות שזכתה להרגיש יום יום בלכתה לבית הספר .הבדידות שחתכה בבשר החי .
היום כשהיא כבר בחורה גדולה , היא תצא לעולם עם בשורתה החדשה - ״הנני כבר לא הילדה הדחויה שחשתי תמידית״ ״היום אני כבר אישה ששמים לב אלייה״.
אז היא חיה את החלום . והיא מרשימה את מי שחשקה נפשה . והיא מסתובבת כשהיא לבושה מליון דולר ומבחינתה - היא הגרסה הכי טובה של עצמה .
זה הנסיון שלה . זה המחדל הקשה של החיים שלה . זה המקום הלא פתור שלה שהיום היא מנסה לסגור איתו את המעגל .
••
ולבנתיים ? ממשיכים חייה להתקדם ולהסתובב סביב עצמם . עומדים ושבים , ועוצרים במקומם . אין מטרות . אין שאיפות . אין רצון להגיע לפסגות .
כי זהו תפקידו של המקום הרע שחווית בילדות. המקום הזה שנועד להפיל אותך בבגרות .
