שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

נגיעות

דבר אחד למדתי
כל מילה שנכתבת כאן נכונה לשניית הכתיבה... תחושות של רגע... רצונות של רגע... חלומות ותובנות

11

לפני 18 שנים. 4 בספטמבר 2006 בשעה 19:05

נראה, הרי יש לי תעודות
ואפילו אישור
בחירה שלמה
מחדדת חיים מכהה פינות
בחרתי
רק בך

לפני 18 שנים. 4 בספטמבר 2006 בשעה 18:25

בבעיטות לרוב
ולעיתים אף דחיפות
אנשים זרים מצטופפים ומציצים
יד אוחזת בין הגנה לאחיזה
נגיעה רכה, חוטים רקומים
תגובות צפויות, מחיאות כפיים
חלונות קופצים, נפתחים ונסגרים
תודות לכל הנשמות הטהורות
נביט מבעד לכתף, נחייך, ננשום, נחייה

לפני 18 שנים. 28 באוגוסט 2006 בשעה 21:33

כן... כותרת כזו כבר היתה
אין שניה לך
אהבה של כדור ענק מתמלא
כדור ולא בלון
כדור חזק ואיתן
לביאה מתבגרת
בדרך מתגברת
העוצמה שבך
המבט הפיכח גם מול ענן
על יופיך הרי אין טעם להוסיף
אז כאן מול פני האומה
דעי לך שגם שנראה מאזוכיסט
שגם שלרגע כועס
שגם נעצב
אהבתי אליך יציבה
שלמה ומלאה
מתוך מקום של הכרה כמה רחוק נגיע!

אז כאן מול פני האומה
בואי תני לי יד ונלך

שלך


...

לפני 18 שנים. 24 ביוני 2006 בשעה 8:10

לפני 18 שנים. 23 ביוני 2006 בשעה 10:06

מגיע אליך
רטוב מאגם
גדולים מהפחד
יופי מושלום
שופעת מילים
ועוד צלילים
מלאה ביופי אין סופי
חלומות לעיתים מפחידים
ביקשנו שקט
קצת... לא יותר מידי
אני אוהב אותך
נכתב בטיפות לבנות
יודע אותך
כמעט שלם
אפשר להביט קדימה
נובמבר של חיבוק

את עושה אותי מאושר
תודה לך פייה

לפני 18 שנים. 6 ביוני 2006 בשעה 14:34



דחף של רגע

111 צמחו ל 151

40 = 111 - 151
אחלה מספר

😄


6/1/006 - 06/06/2006
וואלה תקופה

בוווווווווווווווווווווו
כי ככה יוצא לי

היא לא דומה

ביצוע: ארקדי דוכין
מילים ולחן: ארקדי דוכין

היא לא דומה לאף אחת אחרת
לאף אחת שעוברת ברחוב
היא משונה וכשהיא מדברת
קולה עושה לי משהו קרוב.

היא לא רואה
אני כאן כל הלילה
עומד בצד ומסתכל
איש מאוהב,
עומד בצד ומסתכל.

והלילה העיניים עייפות עד אור הבוקר
השפתיים לוחשות ללא מנוח
לא דומה לאף אחת.

[b]

לפני 18 שנים. 13 במאי 2006 בשעה 13:26

הרגע הגעתי
יומיים של הבשלה
תחושת ריקנות עוטפת אותי
חלל גדל ומתעצם
כן יש המון שירים שיתארו
יש המון מילים שעוד לא נאמרו
את כבר הסרת
אני אסיר עוד דקה או שתיים
סמלים קל להסיר
ואפילו בשבילי זה מעולם לא היה סמל
זכיתי לאהוב הוא שר... ואני אכן זכיתי
קיבלתי המון...
תודה
אני אוהב אותך
שלום לך פייה

לפני 18 שנים. 12 במאי 2006 בשעה 7:37

קראתי אצל נריסה פוסט של לגו
רק את הכותרת ומייד צצה בי בניה
היא אמרה שיחזור
נכתב, נשרף, לחיים, נשפך
לגו שמתפרק אפשר לבנות
נוזלים נשפכים יורדים לביוב
אולי חלק מהשריפה
אולי אפשר לחזור הבוקר לבנות
חייב לחזור, יש עוד מלאכה רבה
פייה נמה... קמה... חגיגה
שקט של סופ"ש
לא שקט רגוע
לא יודע מה יהיה
יודע מה רוצה
יודע ששווה
יודע שבונה
לבנים של לגו
גם שמתפרק מרכיב מחדש

לפני 18 שנים. 7 במאי 2006 בשעה 18:37

שדים מרקדים
ללא הצלחה
אפילו שמיים מגנים
תמיד טעיתי
עולם אחר נגלה
זמן איכות
יש אחת עשרה דקות
לעולם לא נגמרות
הפעם ימשכו
גם שינסו
יבואו מלאכים
בך... בי... בנו

לפני 18 שנים. 7 במאי 2006 בשעה 18:10

הכי מדהימה
הכי יפה
הכי טעימה
הכי שלי
הכי שלה
ואני הכי שלה

הכי לא דומה

כן זה הכל אין לי מילים של משורר היום
אני מלא
בה

אני אוהב אותה
}{

בווווווווווווווווווווווווווווווו