נגיעות

שולחן ערוך
מטעמים, ריחות
חברים של ממש
מצומצם אבל הכי איכותי
מבטים של תשוקה

הם שם, את כאן

מביטים כאילו יודעים

מבט אל שולחן
עיניים נקשרות
דממה עוטפת
רק קולות נשימה

משטח חלק
ידיים נקשרות אל מעל
רגליים לקצות השולחן
פעורה, חשופה
מולי, אולי מולם

כפות ידיים מעסות, חוקרות נוגעות
חופרות כל פתח, כל פיסת עור
חוקרות את גופך שאני כה מכיר

ראשך שמוט לאחור
ערוותך פעורה
כף יד מצליפה, מאדימה

פלאג אדום מכין
ממלא אותך לכבוד
פנייך מבקשות

אצבעות בשערך
איברי חודר לגרונך

אצבעות מעסות את כפתור אהבתך
קשורה ומתפתלת
רטובה, מוכנה אני

אצבע מעסה
ערווה אדומה
ואני עמוק לוקח
את כל מה ששלי

התפוצצות רעד
התכווצות

נשימות של דממה
חיבוק


עינייך נפתחות לרווחה
שלהם אינן.

סשן מאכלי עדות פומבי?

לא בביתי, ביתנו

אוהב אותך, האשה של חיי