המון זמן לא כתבתי
והנה היום שאני ממש לפני דקות ישבתי ברכב בדרכי חזרה מהעבודה, ברדיו שידורים ליום האישה, פתאום בוקע עוד שיר.... "בתוך" בהחלט אחד מהשירים שקרובים לעולמי.
----------------------------------------------
על נשמות שלי אתה שולט,
על דקויות שבי פורט
עת במבט אותן תמצא
או בלחישה אחת רפה.
אם בתנועה שהיא מוצנעת,
מילה שנאמרה בלי דעת,
חיוך חטוף או מסויים
אתה באלה, בכולם.
אני שקעים לכל קמריך
אני ימים זורמים אליך
אני ציפור אומרת שירה
ובלעדיך אין בי מה...
על אכזבות מהן כוחי ניטל
וחלומות שלי קשים, אבל
כשתדרים עצמו מאוד
אותך פיללתי לי בסוד.
היו שרפות בי ויותר
הפכתי מישהו אחר
אני חומק בשתיקה
אתה הייה לי מצבה.
אני שקעים לכל קמריך...
אני גשרים לכל מיליך
כוכב נופל בלילותך
בי יש נתיב כל ישותך
אני טובע בדמותך--------------------------
חוזר ומנסה להביט על הנשים שנגעו לאחרונה בחיי, חלקן כבר בבחינת היו, חלקן נמצאות, חלקן תמימות, חלקן רק זימה. אבל בלי פלצנות בכולן יש משהו מיוחד... (נו טוב אחרת לא היו בחיי).
אז יושב כאן ומנסה לאסוף את כולן יחד לתוך פוסט אחד, ומקדיש זאת מראש לכל אחת ואחת מהן באופן אישי... ולכל הנוספות שקוראות... הרי בסוף אתן השולטות בעולמי.
אחת שבסי הביאה אותי לכאן
אחת שאיתה בוטלה ההצגה לפני הגנראלית
אחת שנגעתי ומיציתי
אחת ששמעת דום ונעלמה דום
אחת שפתחה ולא רק בקלפים
אחת שאמרה תחילה לא ובסוף לא רצתה לעזוב
אחת שהזהירו והיה לנו נפלא היא מדהימה
אחת פייה שאיתה כמעט הגשמתי ובסוף אהבתי מידי
אחת שבגלל ואולי בזכות שלא הגשמתי התחברה אלי לנשמה
אחת שאיתה לא הפסיקה אפילו לשניה הנגיעה
אחת שתמיד ידעה מתי לא לומר מילה ותמיד המשיכה לקורא
אחת שאותה ביקרתי בחורשה
אחת שראיתי, רציתי , רוצה
אחת שכואב לה מידי ושונאת כפיות
אחת שרוצה אבל היא צעירה
אחת איתה חלמתי, טבעתי וכמעט נגעתי
עם כולן אכלתי, סושי, שרימפסים, כבד אווז, סטיק כזה או אחר, מרק ברוקולי.
עם כולן שתיתי קפה של ערב.
עם מעט מהן שתיתי גם קפה של בוקר
את כולן חיבקתי
עם מעט נרדמתי
לחלקן מסרתי את ליבי
מחלקן קיבלתי את שלהן בחזרה
ופתאום אני רואה שבתחילת כל אחת יש אחת כי כל אחת ואחת היא באמת אחת, מדהימה, מקסימה, גדולה ועצומה.
אז רק מילה אחת יש לי לאותן ולבאות
תודה
אין ספק אתן השולטות בחיי
לפני 18 שנים. 8 במרץ 2006 בשעה 18:58