נגיעות

ברגע שנראה שהשפעת הפכה מגיפת הכלוב ורגע לפני המיטה מעלה משהו ישן שכתבתי ומרגיש כל כך עכשיו.
--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

ילדה עצובה יושבת על סלע עצוב
קור מקפיא נימים
חמה מעל אינה מורגשת
דפיקות הלב נחלשות
פניה נעלמות
החיוך כבר מזמן עזב את הבית


גמד קטן מביט בעצב
רואה קמטים
ילדה עם קמטים
חמה יוקדת ואינה מורגשת
קר... קר שם בפנים
מסתתר בין שיחים
מנסה להחריש

מביט, חושב
רואה דמעה
צביטה, כאב



מילה ועוד מילה
דקה, שעה, יום
בוקר, צהרים, ערב, לילה, שחרית



והנה עוד שניה עולה האור
ואז הוא יודע
יוצא מבין השיחים
מביט לשמיים
מניף ידיים אל על
יוצא למסע
חותר אל רקיע
ממריא אל האופק
עף בשמיים


פוגש בדרך פרפר
שואל בנימוס היכן זה נמצא?
והפרפר מסובב מחוש, מצביע, מכוון
והוא אומר תודה, מחזיר בפרח וממשיך אל על
חותר ללא הרף, מצמיד ידיים
רוקע ברגליים
מגביה אל עבר
פוגש שם ציפור
שואל בחיוך... היכן זה נמצא?

והציפור מביטה, שותקת, פורסת כנף ומראשה מסמנת בוא אחרי
והוא הקטן נצמד בחזקה
חותר בעוצמה
חדור אמונה
שטים שם ביחד
בלי להחליף מילה מגיעים אל טיפה
שעושה את דרכה

ופתאום הוא רואה שאין כבר ציפור
והוא שוב לבדו במסע אל האור
פונה לטיפה ושואל ביראה... היכן זה נמצא?
והיא הקטנה מלאה בעצמה
מיישרת מבט ומצביעה אל על
והוא לה מודה אך אינו משתהה
עולה שוב מעלה על משק התקווה
שוחה בין טיפות

יודע שקר לה
נחישות של גדול בלבו של קטן
עולה אל על
פוגש שם ענן
חותר, עוקף, ממריא את האופק
והענן כבר יודע שולח אצבע ולוחש... שם ... אי שם...

והקטן מביט... מרגיש כה גדול
מרגיש קרן שמש שצצה מאי שם
מחממת את גופו. מחזקת תקווה
מבהירה הבנה

ועל קצה הקרן הוא רואה פייה
יושבת לבדה
כאילו זה מקומה
כנפיה כה יפות
יראה של כבוד
מפגש התגשמות
הנה הוא נודע... כמעט

עוצר לידה
מביט בפניה
כה יפה
כה שלמה
כה קסומה

שם לך פייה
שלום לך איש קטן
אולי את תוכלי
והיא מניחה אצבע על פיו...
חיוך אתה מחפש?

והוא נעתקו מילותיו
מניד ראש
מהנהן

והיא שולחת יד
מצביעה על ליבו
רק שם... רק משם תביא לה
רק ממנו תעניק לה
רק משם היא תגדל

תודה לך פייה
אכן דרך ארוכה
אבל כל כך... כל כך שלמה

והוא עוצם את עיניו
סוגר חזק
רואה אותה שם
על סלע קר
ובשניה אחת רכה
שם מתייצב מולה
משיר מבט

יורד על ברכיו
שולח יד אל ליבו
לוחש לה
אני אוהב אותך


אשה של ממש יושבת על כסא קטיפה
שמש של אביב
חמה מעל זורחת
דפיקות הלב מתגברות
פניה מתמלאות
החיוך כבר חזר אל הבית