נגיעות

צוענים הם עם נוודים שמוצאם המדוייק אינו ידוע, אולם ההשערה הרווחת היא שמקורם בתת היבשת ההודית. בפי עצמם הם קרויים רומה (Roma, רום ביחיד).

מקור הצוענים הוא בשבטים נודדים מצפון הודו, החיים כיום בעולם כולו, ובייחוד באירופה. רובם דוברים, פרט לשפת המקום, גם בשפה הרומאנית (אין קשר לשפתה של מדינת רומניה), שהיא שפה המקורבת לשפות ההודו-אירופיות.

המקצועות המסורתיים בהם עסקו הצוענים הנם רוכלות, בידור, עבודות מתכת וסחר בהמות.

אמונות תפלות רבות ייחסו לצוענים יכולות על חושיות (כגון הסטריאוטיפ המפורסם של הצוענייה מגדת העתידות), ויש המייחסים את המצאת קלפי הטארוט להם.

בשל אורח חייהם הנוודי, לרוב נוצרה חשדנות ואיבה כלפי הצוענים מצד שכניהם הניידים פחות, ובכלל זה האמונה הרווחת בדבר היותם של הצוענים גנבים וחוטפי ילדים שאינם מתפרנסים מעבודת כפיים.

שיא הרדיפות כנגד הצוענים התרחש במהלך מלחמת העולם השנייה, שבה השמידו הנאצים, על פי ההערכות, כ 400,000 צוענים במחנות הריכוז ועל ידי האיינזצגרופן.

סרטו של אמיר קוסטוריצה מ1989, "שעת הצוענים", מתבונן בחיי הצוענים וניצול ילדיהם באירופה המודרנית.

מקור השם העברי הוא משולש [1]. ראשית, בעבר סברו כי מוצא הצוענים הוא במצרים, וכך למשל השם באנגלית (Gypsy) פירושו "זה שבא ממצרים" (Egyptian), ובשם העברי ישנה רמיזה לעיר צוען שהייתה במצרים העתיקה. שנית, השם "צוענים" נשמע בדומה לכינויים בשפות אירופיות רבות (כך בגרמנית: "צ?יגו?י?נ?ר", או ברוסית: "צ?יג?ן"). שלישית, הוראת השורש צע"נ בעברית היא 'עקר', 'נדד' (כך בישעיהו לג, כ: 'אהל בל יצען'), דבר המאפיין את הצוענים כעם הנודד ממקום למקום.