נגיעות

הייתי היום אצל היועצת בגן הילדים
יצירת הפאר שלי בגיל גבולי
בין כיתה א' לעוד שנה בגן
התבוננה בו נשארה איתו לבד
כן, גם האקסית שלי היתה שם
מפגשים טעונים, לא נעימים
סיפרה ליועצת ששנתיים לא הייתי כמעט בבית
עבדתי בלי גבול, "ברח מהמפלצת" - אז דעי לך
שאני לא חושב שאת מפלצת
רק לא היינו יחד, היינו האחד ליד השני
וזה לא מקום לגדול בו, לא לי ולא לילדי
דווקא בימים אלו אני כל כך מבין ושלם
לגדול.

אז אמרה שהמלך שלי אינטליגנט ובעל כושר ביטוי מעל הממוצע
שפתו עשירה ואשירה, והמוטוריקה הגסה שלו מדהימה
המטורוריקה העדינה קצת לקויה, והיא די עם בעיות ישבן.
וקצת חסר גבולות.

מבין כל כך את הדברים, מבין את השרידים
מודה לאלוהים שיש לי מלך כזה
ולי וגם לה את היכולת לבחון, לעקוב, לתמוך בו

אז מצאתי הזדמנות לדבר על החובה של ההורים להכיל כעס של ילדיהם
היכולת להכיל את זה
מול ילדנו ומול כל אחד אחר בחיינו
ובעיקר אולי קודם החובה שלנו להכיל את הכעס שלנו
למצוא לו את המקום וההבנה

ומחייך לי כי כל כך מבין כמה
השינויים, הלמידה והגדילה בחיי, יעזרו לילדי
מחבק אותך מלך שלי