ישבתי היום מולה
היא קראה
אותיות ,מילים, משפטים
שואה
פחד
כאב
מילים שלי . . . שלך
אשה חכמה היא אמרה
וקראה...
ילד לבד מול כל העולם
"כבר לא הכל בשליטתו"... היא מהנהנת בראשה
לרגע ראיתי דמעות בעיניה
לא... זה לא היה לרגע
היא ישבה מולי ובכתה
נגעה במשפט המעיל
"חייך הם סיפור המעיל" אמרה מלאת דמעות
ללבוש את המעיל של מישהו קרוב
שכאילו מת... בלתי אפשרי בשבילך איננו...
הם כנראה היו כאלו עבורך
ואתה היית צריך להיות לבד
ולשאת את האשמה הזו
אתה כבר לא צריך את המעיל אמרה
כבר לא קר לך
המעיל אינו מחמם כמו החיבוק
ישבתי מולה
לא... לא הצלחתי גם אני לבכות
אבל סיפרתי לה גם על רגע הדמעות שלי
ישבתי מולה
היא קראה
מילים
שואה
פחד
עצמאות עד השחרור
ישבתי מולה
ועיניה דמעו
ישבתי היום מולך, לידך
ידיים, אצבעות, עיניים
וליבי מלא
כל כך מלא
לילה טוב אהובה
לפני 18 שנים. 30 באפריל 2006 בשעה 22:43