לפני 17 שנים. 1 בדצמבר 2006 בשעה 12:20
מבטים, ידיעה
עקשנות מודעת
משהו אחר, הפעם הייתי צריך להילחם
תמיד הייתי זה שלא ויתרו עליו
זה שברח ברגע האמת
הפעם העמידה אותי מצידו השני
מבט ראשון היה קלקול קיבה
מבט ראשון היה שונה
מבט שני יפני חסר תקנה
ארבע חודשים כמעט חיזור ודחיה
אחד באפריל כנראה זו לא תמיד מתיחה
מאז להיום שמונה חודשים
בריאה, גדילה
תהומות לא חסר, הבנות אין סוף
והיא, כל כך יודעת
ראיה מפוכחת, מבט מלא הבנה
אישה ילדה
שמלה אדומה, סרט סגול, שינה פרחונית
מגפים, כפכפי אצבע
סגול, אדום, כחול, ורוד
אין סוף צבעים
מול מראה ומול כל העולם
היא כל כך יפה
היכן היינו, היכן אנו עכשיו
ואווו
שמונה חודשים
מי היה מאמין עלי?
אהבה, מסתבר שיש כזו
אוהב אותך