אני לא אשכח את הפגישה הראשונה שלנו
חנינו רכב ליד רכב.
הוא יצא משלו
אני יצאתי משלי.
בחור תמיר, רחב כתפיים, מבט חודר וחד משמעי התקרב לעברי.
ואז הגיע החיוך הרחב.. ששבה אותי.
המעבר בין הקשיחות לרוך הייתה מדוייקת עבורי.
נשענתי על הרכב, עם חצאית ארוכה וקפדנית מידי והוא חצי שעון לידי, כשיד אחת על הרכב והיד השניה.. מהר מאוד הרימה את החצאית שלי ונדחפה לתוכי.
נבהלתי לרגע מהחוצפה האסרטיבית הזו שלו.
איך ידעת?? חשבתי לעצמי
איך ידעתי שאני כבר שלך מהמבט הראשון?!
תוך כדי שהוא שולח בי מבט חודר הוא חודר אותי באצבעותיו.. וחודר.. וחודר
גם פה. וגם שם.. ישר ללב.
הסתיימה הפגישה..
כל אחד נסע לדרכו.
כבר ירדתי לאיילון כשהבנתי שאם אני ממשיכה לנסוע עכשיו אני עלולה להפסיד אותו.
נטולת אגו חייגתי אליו שוב.
תחזור, ביקשתי.
שכחתי משהו חשוב.
הוא לא הבין מה קרה, אבל חזר..
גבר על מלא.
הגענו יחד, פחות או יותר.
הפעם רק אני יצאתי מהמכונית שלי ונכנסתי לשלו.
כמו לוחמת אמיתית, שבאה לכבוש את מה שהיא רוצה מבלי לחשוב פעמיים...
הסתכלתי לו בעיניים.. והפשלתי את מכנסיו.
הוא בהפתעה גמורה נענה לי ובדק הייטב מה הבחורה החדשה שווה.
לא איכזבתי
מאז הוא מכור למציצות שלי.
כבשתי את היעד - והוא שלי!
אני בטוחה שעם הזמן הוא גם מצא בי יתרונות נוספים.. אבל זה כבר לסיפור אחר.
