הסופ"ש שלנו התחיל לא משהו.
בגלל מעשה שנבע מהכאב האישי שלו ללא התחשבות בסובבים אותו, אדם שיקר לי נפגע מאד וגם אני.
אפילו השיחה של יום למחרת לא הרגיע את הרוחות וככל שהתקדם הסופ"ש, עוד כמה יציאות לא במקום וזה שהיה לי סופ"ש רווי פעילויות ולא יכלנו לדבר גרם לסדק להתרחב.
אחת מהחוזקות שלנו כזוג היא התקשורת שלנו. היכולת שלנו לבוא ולשפוך ולשתף את כל אשר על ליבנו ולדעת שהצד השני מקשיב ומכיל היא מדהימה. מנסיון העבר שלי וגם לשמוע מחברות אני יודעת כמה התקשורת שלנו מעולה וגם אם יש משהו שקשה להגיד בסוף זה יאמר.
אז אתמול התקיימה השיחה. התחילה לא פשוט, המשיכה לא קל אבל לא ויתרנו וחפרנו ואכלנו את הראש עד שסיימנו בחיוך ונשיקה וכמו פופאי שאוכל את התרד שלו ונהיה חזק יותר ככה אנחנו התגברנו והמשכנו חזקים יותר ובטוחים עוד יותר.
בסוף אמרתי לו " יש לי תחושות פאנטום"
הוא: יש תרגום?
אני: כן, אני מרגשה את הזין שלך ממלא אותי אבל הוא לא באמת שם.
הוא: "נראה לי שהגיע הזמן לעבור למיטה"
הדבר הכי טוב אחרי ריב זה המייק אפ סקס.
אחרי עוד כמה ארגונים קטנים (כי בדרך אני חייבת לאסוף ולעשות עוד כמה דברים) הגעתי למיטה רעבה, התחושות פאנטום רק התחזקו ורציתי להרגיש את הזין שלו ממלא אותי.
גם בחלק הזה שנינו מתעוררים כל אחד מסיבותיו שלו ולאחרונה הסקס רק הולך ומשתפר אבל אתמול לא היה דומה לשום דבר שזכרנו מהשנים האחרונות.
כל חלק בנו שיצא ודרש את שלו, גם קיבל. כל שריר שקיים עבד והגוף והלב התחברו והשלימו את מה שהשיחה הטובה שלנו התחילה.
ההתעוררות שלי מכוונת להרבה כיוונים ונהנים ממנה אלא שאני מוצאת ראויים לכך ואין ספק שאני נהנית מזה אבל ההתעוררות הזאת היא קודם מכוונת אליו, היא בשבילו ושלו.
הוא הראשון בכל כי הוא זה שהלב שלי בוחר בו כל יום והשכל מעריך ומוקיר את הגבר הזה עם המערכת יחסים שלנו כי אני יודעת שכשמוצאים דבר כזה צריך לתפוס חזק ולא לוותר גם אם קצת קשה ולפעמים גם הרבה קשה.
סיימנו את הלילה עם אוכל טוב וזה סופית הפך את היום ליום מעולה כי שיחה טובה, סקס מעולה ואוכל טוב הם בהחלט הנוסחה ליום מעולה או המתכון לשפר אחד גרוע.
אני אוהבת אותך!
אני והוא מתעוררים.
