בוקר טוב עולם

זה התחיל מתוך ההבנה שלא טוב לה.
יותר נכון יכול להיות לה יותר טוב אבל ממני היא לא תוכל לקבל את זה
תחושת הכישלון שמלווה את זה היא עצומה ושורפת מבפנים והרצון לתקן ולשפר רק גובר אך האם אני בכלל מסוגלת לזה ולא רק מושכת זמן.
עם כמה שאני אישה אימפולסיבית אני יודעת לעצור ולהקשיב גם לשכל שמציג לי את העובדות והמציאות כפי שהם היום אבל הלב מסרב לקבל את זה ומתכווץ עוד קצת לנוכח המעשים שתומכים בשכל
דיייייייי תפסיקייי מה את עושה
תברחי מפה זה לא המקום בשבילכן כאן
את טועה ואת עושה טעות חמורה
צעקו הלב והדמעות
אני מחבקת אותה חזק חזק והיא מתמסרת לחיבוק אבל מבינה שמשהו לא כשורה, לא מבינה שככל הנראה הזמן שלנו ביחד קצוב
בדרך כלל אני מאחלת ומכוונת לפתוח את השבוע באנרגיות חיוביות, היום שום חלק ממני לא שם רק איתה ובמחשבות עליה