שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

She Wolf

בין הרצון להעניק כאב לבין הצורך בו
לפני 5 שנים. 7 במרץ 2019 בשעה 22:13

היכנעי לי הלילה
כירעי ברכך.
היכנעי לי הלילה
קבלי אותי בהסכמתך.

שלבי ידייך
הסיטי את שיערך
קבלי אותי הלילה
העבירי אליי את אשר במחשבתך.

היכנעי לי הלילה
הראי לי את יופייך.
השבעי לי הלילה
כי תחשפי בפניי את נפשך.

אהיי איתי הלילה
חושק אני בגופך.
התמסרי לי הלילה
אני כאן איתך, למענך ובשבילך
מוכן לקבל את כל כולך.. את ליבך.

לפני 5 שנים. 7 במרץ 2019 בשעה 21:44

מעשה בבגיר

אשר מציג עצמו כשולט עשיר. 

עשיר במילים ללא ספק

ממש איש שיחה מרתק!

 

דינוזאור גדול עם רזומה עשיר

עשיר בסיפורי הזיות ובדים למכביר. 

מציל נערות וגבירות במצוקה

מכניס עצמו לליבן, חותם בנשיקה

ואז מבלי להרגיש...

ממהר לצעוד אחורה חיש. 

חלילה לו מלהתחייב פתאום!

ויתור ועוד ויתור... והן צונחות היישר אל התהום!

 

כל אחת בפני עצמה

כל אחת בטוחה שהיא לבדה!

אז את! כן את!

את איי שם! תתעוררי ומהר

הוא כהרגלו ימשיך להתמסכן ולערער

קחי גורלך בידיך

והשאירי אותו מאחוריך!

 

לפני 5 שנים. 7 במרץ 2019 בשעה 12:40

אז אחרי חשיפה של שנתיים פלוס... המסקנה!

א.נשים רבים עוטפים עצמם במילים יפות, כבוד והערכה... כל אלה נעלמים בשנייה שאינך משרת את האינטרס שלהם. כאן משתנה כל מה שטרחו ועמלו להציג בפניך. 

האם משרתים הם נאמנה את הבדס”מ או הקהילה?

חד משמעית לא!

במקום בו חיבור לנשמה, ספייס, כבוד ועוד נדרשים, אין מקום לצביעות ורוע. 

לפני 5 שנים. 3 במרץ 2019 בשעה 18:40

 הסדיסט הנוראי הוא היושב שם למעלה! 

משחק בנו . משתמש בנו. מחנך אותנו. משפיל אותנו.. והכל לטובה כך נהוג לומר.

 

על אף ולמרות הכאב הקשה, הקושי לעמוד או ללכת או לשבת, לעיתים אף לחיות.. אני מקבלת באהבה ובראש מורכן את החלטותיו ומעשיו. סופגת לתוכי, אל נשמתי כל הצלפה/מכה/מתנה שהוא ברוב גדולתו מעניק לי.

 

 

ואתם? איך אתם עם האלוהים שלכם?

לפני 5 שנים. 2 במרץ 2019 בשעה 22:09

“ורק אתה יכול להפוך מספדי למחול
לזכך את החול
לרכך בי הכל.
ורק אתה מבין איך לגשת ללב שלי
משכח כל כאב שבי
מרפא את הלב.”

 

מתגעגעת ועדיין מחכה.

מחכה לאיזון. לפורקן הכאב.  

לך, כשאתה קשוב לנשמתי, לגופי. לצרכיי ומכאוביי. לקולך החודר לתוכי ודורך את גופי. לחוש שוב את ידיך סביבי ובתוכי. 

לשחרור הכאב שבי, זה אשר אצור בליבי.

לפני 5 שנים. 6 בינואר 2019 בשעה 19:51

הראש מלא, מפוצץ במילים

הלב גדוש, הרגשות נשפכים

המוח מתריע, תברחי אל הצללים!

הצילי נפשך וגופך מליצנים רשעים!

 

היא יודעת היטב...

התעוררו הציידים!

שמרי נפשך מאנשים צבועים.