לפני 5 שנים. 2 במרץ 2019 בשעה 22:09
“ורק אתה יכול להפוך מספדי למחול
לזכך את החול
לרכך בי הכל.
ורק אתה מבין איך לגשת ללב שלי
משכח כל כאב שבי
מרפא את הלב.”
מתגעגעת ועדיין מחכה.
מחכה לאיזון. לפורקן הכאב.
לך, כשאתה קשוב לנשמתי, לגופי. לצרכיי ומכאוביי. לקולך החודר לתוכי ודורך את גופי. לחוש שוב את ידיך סביבי ובתוכי.
לשחרור הכאב שבי, זה אשר אצור בליבי.
