לפני 4 שנים. 12 בספטמבר 2020 בשעה 20:48
אני כאן לערך כשנה
וכמות מאונני ומאוננות-(בעיקר) מקלדת שפגשתי כאן יכולים למלא את כל תל אביב רבתי כולל מקומות התעסוקה.
א/נשים אשכרה מזבזים חודשים שלמים בחיזור עיקש וסיסטמתי אחריי רק בשביל להשתפן ברגע האמת.רחמיי.בחיי.
כי אם חשקה נפשם בפולחן וירטואלי, אני לא הכתובת.
ואין, אין בי כעס. כעס זה לחלשים. יש בי חמלה.עליהם. וקצת, קצת עליי.
כי הזמן שלי מדוד ויקר. הזמן בלתי הפיך ונעלם..
ובקצב הזה, אני הולכת.. ומתרחקת מכאן.
וזאת הייתה התפרצות מעודנת שלי ביצ'ס.
תרגישו חופשי לדמיין אותה בגירסה האסרטיבית שלי.
