כן אני סליזית.
ספקני אם פר אקסלנס אבל סליזית באבואבוה.
סליזי = שַפלוּלי, בּוטֶה מינית, זנותי.
הטריגר מרתק, לובש ופושט צורה, אבל הנוכחות שלו לא מוטלת בספק לרגע
הוא -מה שנקרא- דואג לעצמו "יופי יופי". יופי יופי כמו שסבתא שלי נהגה לומר במבטא מתוק ומלא ניחוחות של פעם.
"אל תסתכל בקנקן, אלא במה שיש בו" (חז"ל)
וזה גורם לי לעיתים לתהות עד כמה האפקט של מראית העין מהחשיפה מאיר בזרקור את המעטפת שלנו שלסוף הימים כלה ואבד, ומנגד מניח בצל את הפנימיות.
אני מניחה שהנ"ל אינדיבידואלי ומקבל נפח שונה אצל כל אחת ואחד לפי צורת החשיבה והתיעדוף הנכון עבורו שמנוח לו יפה יפה באונה הימנית.
ולמה אני אוכלת לכם את הראש על קנקנים וסליזים ?
שמחה ששאלתם.
כדי שנזכור לקחת איתנו בכל עת את המשקפת שמביטה בתהודה מגנטית עמוק לתוך הבפנוכו של "הגוף" שנמצא מולנו (וירטואלית / פרונטלית) על מנת שנוכל לחזות שם בזהב שמסתתר בתוך 'הרפש' המתעתע ובתכונות שיכולות לגרום לנו להחסיר פעימה.להעריץ.לאהוב.לחמול.להכיל.לקנא, קנאת סופרים. וכי אחרי מבט נרחב שכזה נייצר איזשהוא איזון וחיבור בין הגוף לנשמה של מי שמולנו.בין החיצוניות לפנימיות.
ובעיקר נאהב, נאהב את מה שאנחנו רואים.כן גם אם 'שומו שמים' לא בהחלט נסכים עם חלק מהאמונות שלו.
ראינו בו כל כך הרבה עומצות וטוב, נו, אז פגשנו שם אמונה או שניים שהם לא לדעתנו. בטל בשישים. לא מוריד ולא מעלה, כהוא זה.
שמחתי לסייע מתוקות ומתוקים
אדיק💌
אה ולמה תמונה?
כי דא.אני סליזית אולי?!
פוף*
