אני אחרת, ולא מתחלפת.
כי מתחלפת קלאסית מסוגלת להרפות לחלוטין מכל המגננות והרצונות הבסיסיים שלנו כיצורים אנושיים להיות בקונטרול
כי מתחלפת מסוגלת להיות סאבית טוטאלית ברמת צייתנות של הפיקוד העליון של פוטין (אם כי היא תממש את הצורך לשלוט- על מישהו אחר. ועדיין, מול השולט.ת שלה, היא תישאר כנועה סטטית).
לא אני.
לא לי.
לי תמיד מדגדג בקצה האונה הרצון המרדני הזה לקום מהריצפה, לתפוס את השולטת מהשיער, לדחוף לה גאג לפה ולקשור אותה בדוגי.
אני לא מסוגלת לשחרר שליטה לאורך זמן.
לאפשר למישהי/ו לשלוט לי בחיים , בצרכים, במחשבות, ולהשפיל אותי.
לפני מס' שנים רציתי לחוות כאב וכניעה אבסלוטית ונפגשתי עם זוג,
רקדתי מולם בעירום תוך כדי שהם מצליפים בי,קיבלתי סטירות שהעיפו לי את הפנים כמו מטוטלת וגרמו לי לבעור כמו מדורת לג בעומר, ראיתי את המבטים הסדיסטיים שלהם ממרחק אינצ', ושרדתי.
וכשהגיע הרגע שהוא ניסה לדחוף לי לטבור מוט(לא לחדור אותו אלא להכאיב) תפסתי לו את היד הבטתי בו במבט של אדיק ווסיננתי בארסיות "תעיף את הידיים שלך ממני"
קמתי התלבשתי ועפתי משם.
אני זוכרת את האישה בורחת לחדר ונועלת את הדלת.
פעלתי כך מאחר והייתי בשוק, בהלם תרבות.
מה גם שהייתי חדשה בתחום ולא הבנתי מה הפאקינג פרובלם של המזדיינים האלה.מה הם משיגים למען השם בכאב המוזר והלא סקסי בעליל שהם מעניקים לי.
ואני חושבת שזה די מאפיין אותי, הרצון הכביר הזה להשאיר אצלי אי של שליטה , גם כשאני ליטלית/חור/כלבה/חפץ.
האופציה היחידה שאני כן יכולה לספוג יותר כאב ולאפשר לשליטה לחמוק ממני(במכוון ניסחתי זאת כך) היא כשאני אוהבת.
כלומר; אני הכי מתחברת לקשר בו מתקיימים חילופי תפקידים עם אותו האדם.
זה יכול להיות בפורמט של חילופי תפקידים אפילו באותו הסשן ו/או יום שולטת יום נשטלת/ שבוע נשלטת שבוע שולטת וכו'.
אין להסיק מן המאמר שאני לא אהיה מסוגלת להיות תחת שליטה טהורה ללא גיוון וחילופי תפקידים, אבל אצטרך מישהי שיש בה צדדים רכים ושסדיזם הוא לא הפטיש העיקרי שלה.
