להיות השמש

ונוס הקניט ואמר ״את עוגת טורט פשוטה״ ומיד ביטלתי את דבריו וטענתי שאני פאי לימון שהוא שילוב של ניגודים חמוץ ומתוק שצריך למצוא את האיזון המושלם בניהם ומסביב מעטפת קשיחה שרק מי שמספיק חזק או חכם יכול להיכנס פנימה.
או עוגת שמרים מושלמת של נעמה (חברתי הקונדיטורית) שמצריכה הרבה עבודה ועוד יותר הרבה סבלנות אבל רגע לפני שהיא יוצאת מהתנור כל הבית מלא בריח מושלם והטעם שבוצעים את העוגה היה שווה הכל.

אז איזה אתם?

פעם אחד האקסים שלי הכין עבורי אלבום שלם עם שיר אחד שהתנגן בלופ, כי השיר היה מחרמן אותי והוא רצה שאגמור לצלילי השיר, מידי פעם זה היה מצליח.

אקס אחר היה שם בושם שהיה מחרמן אותי בהתחלה זה עבד נהדר ואז הקשר בנינו פחות הסתדר וכבר הקסם של הבושם לא עבד.

אקס נוסף, מפתה בכל מיני דברים צעצועי מין, אלכוהול איכותי ועוד ואז שהתחלתי לראות מה הוא אחרי כל הפינוקים לא מצאתי שם דבר מעניין שיגרום לי להישאר.

היו בטח עוד כל מיני מחוות חמודות יותר ופחות שעשו למעני, המזל הוא שלמדתי לשכלל את עצמי ומעבר למחוות המקסימות שאני מקבלת באופן ספונטני בכל יום מלולי שהוא שולח תמונה באמצע היום כל העולם עוצר לרגע ואני מרוגשת מאד.

שאת מקבלת באמצע היום תמונה כזאת הלב נמס 

🥰🥰🥰🥰

שלושה שבועות עברו מאז שהתחלנו את הטיפול הזוגי, השבועות עברו בקיפאון מיני די מוחלט האווירה הייתה נעימה בבית אבל גם מתוחה מלווה בריבים שהיו די כואבים. הסיטואציה של ריב תמיד מלחיצה אותי וגורמת לי לחוסר נוחות. משהו בי תמיד ינסה למנוע את הריב או בטח שלא לתת לו לקחת יותר מידי זמן ומקום.

אחרי הריב האחרון בחמישי בערב התעוררתי בשישי חדורת מוטיבציה, שאני לא מוכנה לתת לעוד סופ"ש להתבזבז עם כלום ושום דבר. מיד לאחר ארגון וסידור הבית יצאת החוצה בסערה לסידורים ולקנות כמה דברים שהיו נחוצים חזרתי הביתה ולאחר בישול ארוחת ערב תוחשבה נעימה וחמימה מילאה אותי ואפשרתי לעצמי להנות מהזמן. לאחר מכן עשינו סשן חימום אחרי הקיפאון והיום היה סשן מוצלח בו איפרתי והכנתי את הזונה הקטנה שלי, חנכתי את השוקר החדש (מוצרים כאלו ממש נועדו עבורי...) ולבסוף אורגזמות מושבחות.

כנראה שלפעמים אני צריכה את הריב הזה כדי להתעורר.

התחושה הזאת שדברים לא מסתדרים כפי שהייתי רוצה די מתסכלת.

אני מרגישה על ניוטלר מסוים וזה יותר מתסכל ומעייף

מצד אחד בא לי להכניס להילוך ולתת גז שדברים יזוזו אבל מצד שני אני מבינה שכנראה הפתרון יבוא מתוצאה כלשהי של תהליך גדול יותר מסתם לתת גז.

בא לי חמימות, נעימות ובעיקר שמהמיטה יעפו ממני גיצים של תשוקה ואהבה מתוקה.

בפנטזיה שלי אני מכירה בחור שנראה טוב לטעמי והחיבור איתו הוא חזק ועמוק.

הוא מחובר אליי ואל ונוס ואוהב אותנו ולהיות איתנו.

הוא עם ראש פתוח וזורם עם רעיונות ופנטזיות שעולות בתכנון מראש וגם בזרימה של הרגע.

הוא עף עליי ולא נרתע ממגע בינו לבין ונוס והוא אפילו שולח לו הודעות מדליקות כמו "היום אני בא לזין אותה ואסור לך לגעת בה לפני"

הוא לא חייב להיות שולט אבל כדאי שיהיה או לפחות דומיננטי והעקרון המנחה הוא לעשות סקס שאוהבים עם אנשים שאוהבים פחות ההגדרות, אני אפרט קצת יותר הוא יזרום שאני אגיד לו שהיום בא לי לקשור אותו ולעלות לו על הפרצוף בזמן שונוס מוצץ לו את הזין. וביום אחר הוא יזרום שארצה שיזיין אותי באנאלי והוא יגמור לונוס בפה.

הוא יהיה מחובר לטבע וטיולים ויטייל איתנו מידי פעם נמצא מקום מבודד ונהיה נרקוד ערומים לצד המדורה שלושתנו, או שלישיה באוהל זאת חוויה מדליקה.

אני וונוס נוכל לסמוך עליו והוא עלינו ותהיה אווירה נעימה ומתוקה מלא בסקס חסר מעצורים, הגשמה של פנטזיות ועוד המון חוויות מדליקות.

יש דברים שיכולים ממש להדליק אותי, אני מרגישה איך בשניות הגוף שלי מתעורר והדם מתחיל לזרום בקצב.

למשל לחזור הביתה אחרי יום עבודה כאשר בבוקר חילקתי מספר הוראות והן: תחת נקי ומוכן, פלאג בפנים הסטרפאון והדילדו מוכנים וממתנים לי.

אני נכנסת לדירה מתחילה להתפשט וללבוש את הסטרפאון האהוב עליי בתנועה חדה שולפת את הפלאג ונכנסת בעוצמה מיד לפי שאתה מספיק להגיב. נכנסת לקצב של החדירה ואחרי כמה דקות מגבירה את קצב התנועה וחודרה בעוצמה מתעלמת מהקולות שאתה משמיע כי היום זה היום שלי בו אני מנצלת את החור שלך עבורי.

אחרי זמן מה שקרעתי לך את הצורה אני משכיבה אותך על המיטה ורוכבת על הפרצוף כך שאתה מלקק את התחת והכוס ביחד כמה רגעים נוספים ואני גומרת בעוצמה.

נעמדת מעלייך ומושיטה את כף רגלי לכיוון הזין שלך שתשתפשף וכך עד שאתה גומר בעוצמה.

בימים האחרונים עולות לי המון מחשבות רובן על מערכות יחסים, אני משחזרת טיפולים פסיכולוגית שבהם הייתי ואני מרגישה שבלי להתכוון הבאתי את מערכת היחסים של ההורים שלי לתוך הבית שלי.

אני זוכרת שלפני שנים, אי שם בגיל הנעורים נדרתי לעצמי שאני לא אהיה כמוהם ולאורך הרבה זמן הרגשתי שאני עושה תהליך טוב כדי לקבל מהם את הטוב ולדעת לסנן את הרע והפחות מועיל עבורי. לצערי אני חושבת שבזמן האחרון הרפיתי מהיד על הפילטר הזה והרבה דברים פחות טובים נכנסו והתערבבו לתוכי וככה למערכת היחסים שלי.

אני רוצה לחזור על הלחיצה על המתג אבל זה יכול לקראות רק במודע ובהחלטה מלאה שככה לא יהיה אצלי.

אני גם מודעת לזה שאצלי אין קיצורי דרך ואני מקבלת את ההתמודדות עם כל התהליך עם הטוב ועם הרע.

אתמול היה יום מבאס ממש, לקחתי חופש שהיה אמור להיות אוויר לנשימה אחרי סופ״ש קשוח בו עבדתי בלי סוף.

המסלול של ברכת צפירה היה יפה ומאתגר. זאת הפעם הראשונה שאני עושה מסלול כזה מאז הפציעה וחשבתי לעצמי שעכשיו מתחילה ההחלמה האמיתית של הפציעה. כשחזרנו לחניה והתברר שמה שחסר זה הרכב באותו הרגע הכל הפך להיות מאד טכני, ללכת כיוון כפר הנוקדים כדי לתפוס קליטה, לעדכן את חברת ההשכרה, לעדכן את המשטרה, ההתנהלות מול הגורמים, לחזור הביתה בתחבורה ציבורית שונה הכל עבר בסדר אבל לא הייתה לגיטימציה לרגשות והתחושות.

הבוקר שקמתי תחושה של החמצה ופספוס הציפה אותי.

התמונה צולמה לפני שהתברר שאין רכב.