החיים על סף תהום

אני מתבאסת על עצמי שאני לא מצליחה לכתוב כמו שאני רוצה, להביע את עצמי.

אני מרגישה שיותר מהכל אני צריכה רגע של שקט לעצמי. 

אני מרגישה שהתרחקתי מעצמי וכרגע יש בי אזור גדול של אי נוחות קצת חוסר מנוחה וזה מוביל לרצון מידי לקפוץ לעשייה מבלי להבין שיש זמן לכל דבר וקיצורי דרך לא יעזרו עכשיו.

אני מתגעגעת למיניות שלי שקצת נעלמה לאחרונה ואולי עוברת כרגע איזה התאמה חדשה.

ואחרי כל זה אני ממש מסוגלת בקלות להתרגל לשתות את הקפה של הבוקר תחת (כן אמרתי תחת 🍑) העץ

ופתאום אני מרגישה שאני מפריעה לפנדות בשלהן 🤣

זה מוזר להתרגל לתחושה זאת פעם ראשונה בחיים שלי שאני לבד ללא גבר שמעסיק לי את הלב/ מוח וכו׳ 

ונכון שזה רק כמה ימים ככה ויש מחזרים פוטנציאליים אבל זאת תחושה מוזרה שאני לומדת להכיר אותה.

מגיל 14.5 תמיד הייתי במערכות יחסים, אפילו במהלך 7 השנים שהגרוש ואני היינו בנפרד, עדיין הנוכחות שלו הייתה מרחפת סביבי והיינו נפגשים מידי פעם, למעט פרק זמן של 7 חודשים בהם לא היינו בקשר ובזמן הזה היה לי בן זוג אחר.

זה מוזר, שונה, מציף הרבה תחושות, מעלה פחדים ובעיקר מציב בפניי מראה לשאלות את עצמי את השאלות העמוקות.

מידי פעם מתגנבת איזשהי תחושה שונה של חופש, סקרנות ממה שיקרה הלאה.

משיחה עם אנשים חברה שבגיל 40 פלוס שעוברת את התמודדות הזאת פעם ראשונה בחיים, אני מודה על כך  שאני מורגלת בתחושה הזאת של פרידה והתמודדות עם קשר שהסתיים, התחושות מקבלות פרופורציות סבירות.

להיות נאמנה לעצמי.

ובכל יום מחדש לשאול את עצמי מה אני רוצה/ מה אני לא רוצה ולדבוק במטרה הזו.

כל מה שלא ברור ולא בהכרח מובן אם הוא לא קשור למטרה שלי זה לא באמת משנה.

אני רוצה שתבוא ולהרגיש את הזין בתוכי.

לשון, אצבעות זה נעים אבל אני צריכה אותך בשביל לגמור מהזין, שאטפטף ואנזל עליו כי זה בדיוק מה שאני רוצה. אני רוצה שזה יהיה חזק ובקצב מהיר, שאתה למעלה עם כפות הרגליים שלי על הפרצוף שלך, שארכב עליך, בדוגי ובעמידה ועוד.

עדיף שאתה תיקח את מה שיש בנינו שיהיה פחות מוזר אבל אם אתה לא תיקח אז אני אקח ואעשה את בדיוק כמו שאני רוצה.

אתה יכול לספר לי סיפורים וכו׳ אבל לא מעניין אותי באמת

קראתי לך בשביל לזיין אותי ולא לזיין לי את המוח.

קראתי לך בשביל לשפשף אותי מפנים, תתפוס אותי במותניים ותכניס עמוק עוד ועוד.

אני רוצה לנעוץ את הציפורניים שלי בגוף שלך ולראות איך אתה מתפתל וזועק.

אני רוצה לפרקס מאורגזמות, שכל האזור יהיה מלא בנוזלים שלי, לצעוק חזק, להרגיש את הקפיצות החמודות ואת הכיווצים בנרתיק שאחרי, שתתיש אותי ושאחליט שגמרתי מספיק, אני רוצה שתלך כי אין באמת סיבה שתשאר וכרגע אני מעדיפה לבד.

למה הטיזינג הזה?!

וזה עוד מאתמול 

גם הבוקר אני מעדיפה להימרח במיטה במקום ללכת למשרד ולטפל בכל מה שצריך אבל הצלחתי לעשות מאמץ 

״אתה יודע שהסיבה שאני באמת אוהבת את הכוכבים היא שאנחנו לא יכולים לפגוע בהם.
אנחנו לא יכולים להכות בהם או להמיס אותם או לגרום להם לעלות על גדותיהם.
אנחנו לא יכולים להציף אותם או לשרוף אותם או לכבות אותם.
אבל אנחנו מגיעים אליהם. אנחנו מגיעים אליהם.״ - לורי אנדרסון

כמה קשה זה יכול להיות שעדיין לא בא לי